נאונטולוגיה

ההשפעה של אבחנת BPD על התפתחות קוגניטיבית ואיכות החיים בילדים בגיל עשר שנים שנולדו פגים (Pediatrics) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, בו ביקשו להשוות את איכות החיים וכן את ההתפתחות של כישורים נוירו-קוגניטיביים, כישורי שפה, תפקוד ניהולי, הישגים לימודיים ותוצאות נוירולוגיות והתנהגותיות בגיל עשר שנים, בילדים שנולדו לפני המועד ופיתחו BPD (Bronchopulmonary Dysplasia), בהשוואה לילדים שלא פיתחו BPD. מהתוצאות עלה כי בגיל עשר שנים, בקרב אלו שנולדו פגים ואובחנו עם BPD תועד סיכון מוגבר להפרעות בתפקוד קוגניטיבי, שפתי וניהולי, לצד הישגים פחות טובים בלימודים, חסרים בכישורים חברתיים ומדדי איכות חיים בריאותית נמוכה יותר.

מחקר Extremely Low Gestational Age Newborns כלל 863 ילדים שנולדו בשלב מוקדם מאוד, עם נתונים זמינים אודות אבחנת BPD טרם השחרור, אשר השלימו הערכת רמת אינטליגנציה בגיל עשר שנים. החוקרים בחנו את הקשר בין אבחנת BPD ובין כל תפקוד קוגניטיבי (מדד Differential Ability Scales II), תפקוד ניהולי (מדד NEuroPSYchological Assessment II), הישגים אקדמיים (Wechsler Individual Achievement Test-III ו-Oral and Written Language Scales), כמו גם הפרעות בתפקוד חברתי (מדד Social Responsiveness Scale). ניתוח סטטיסטי, שכלל תקנון לערפלנים אפשריים, שימש להערכת חוזק הקשר בין חומרת BPD ובין כל אחד מהתוצאים.

מדגם המחקר כלל 372 ילדים (43%) שהיו תלויים בחמצן בגיל 36 שבועות לאחר ההפריה, כאשר 78 נוספים (9%) היו גם תלויים בחמצן ובמנשם. מדדי IQ של שתי סטיות תקן ומעלה מהממוצע מהצפוי (כלומר, מדד Z-Score של 2- או נמוך יותר) תועדו בשכיחות גבוהה כפליים בקרב ילדים עם אבחנת BPD, בהשוואה לאלו שלא אובחנו עם BPD. בילדים עם BPD חמור תועדו באופן עקבי המדדים הנמוכים ביותר לפי DAS II, OWLS, Wechsler Individual Achievement Test-III, NEuroPSYchological Assessment II ו-Social Responsiveness Scale.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי פגות קיצונית עם אבחנה של BPD מלווה בירידה בהתפתחו קוגניטיבית ואיכות חיים בריאותית בילדים בגיל עשר שנים.

Pediatrics. 2018 Jun;141(6)

הערות עורך מדור נאונטולוגיה , ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה שופך אור על התפתחותם של הפגים בתחומים שונים בגיל 10 שנים. זהו מחקר עוקבה ארוך ביותר בעידן החדש של טיפול בסורפקטנט ובסטרואידים טרום הלידה. התוצאות במחקר אינן מעודדות ומרמזות על הקשר האפשרי בין BPD לבין פגיעה התפתחותית בעתיד. גם בקבוצת העוקבה של ברברה שמידט ממחקר ה-CAP נמצא שלהתפתחות BPD יש השפעה על פגיעה התפתחותית עתידית. כך שנראה כי ישנה חשיבות למקד את המאמץ במניעת BPD בפגים הקטנים כדי למנוע התפתחות של פגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה מאוחר יותר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה