נאונטולוגיה

תפקוד ומצב התפתחותי בטווח הארוך במקרים של פגות קיצונית ו/או משקל לידה נמוך מאוד (Neonatology) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

ישנם הבדלים מסוימים במצב הנוירו-התפתחותי והתפקודי בגיל 19 שנים בין אלו שנולדו לפני שבוע 32 (פגות קיצונית) ובמשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ-1,500 גרם), אלו שנולדו לפני שבוע 32, ללא משקל לידה נמוך מאוד ואלו שנולדו במשקל נמוך מאוד אך לאחר שבוע 32, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neonatology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משקל לידה משמש לעיתים קרובות כתחליף לגיל ההיריון במחקרים בנושא לידה מוקדמת. ממצאים שפורסמו לאחרונה מעידים כי בנוסף לתוצאות הפרינטאליות, אלו שנולדו לפני שבוע 32 שונים מאלו עם משקל לידה נמוך מאוד בגדילה עד להשגת הגובה הסופי.

מדגם המחקר כלל 705 משתתפים בגיל 19 שנים מפרויקט POPS (Project on Preterm and Small-for-Gestational Age Infants), אשר סווגו באופן הבא: פגות קיצונית + משקל לידה נמוך מאוד (354 משתתפים); (2) פגות קיצונית + משקל לידה מעל 1500 גרם (144 משתתפים); (3) משקל לידה נמוך מאוד + לידה לאחר שבוע 32 (207 משתתפים). החוקרים השוו את מדדי האינטליגנציה כפי שנקבע לפי מבחן Multicultural Capacity Test-intermediate; הערכת תפקוד נוירו-מוטורי על-בסיס מבחן Touwen’s Examination של הפרעה קלה בתפקוד הנוירולוגי; אובדן שמיעה; תפקוד רגשי והתנהגותי לפי דיווח-עצמי ודיווח ההורים; הישגים אקדמיים ותעסוקה; הערכה עצמית של המצב הבריאותי על-פי מדד Health Utilities Index ומדד London Handicap Scale.

מהתוצאות עולה כי משלב פגות קיצונית (פחות מ-32 שבועות הריון) עם משקל לידה מעל 1,500 גרם לווה במדדי אינטליגנציה גבוהים ב-3.8 נקודות, עם מגמה של הישגים אקדמיים טובים יותר, שמיעה טובה יותר (3.3+ דציבלים) ומדדים נמוכים יותר בהערכת התנהגות חרדתית, בעיות קשב ומופנמות, בהשוואה למשלב פגות קיצונית עם משקל לידה נמוך מאוד. במקרים של משקל לידה נמוך מאוד, ללא פגות קיצונית, דווח על עליה של פי 1.8 בסיכון למצב בריאותי ירוד, בהשוואה למשלב פגות קיצונית עם משקל לידה נמוך מאוד.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי לא ניתן להתייחס למונח פגות קיצונית ולידה במשקל נמוך מאוד באופן זהה. הם ממליצים להשלים מחקרים נוספים בפגים, אשר יתמקדו בגיל ההיריון ולא במשקל הלידה.

Neonatology. 2019 Mar 5;115(4):310-319

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה מדגיש שוב את העובדה שלשבוע ההריון יש משמעות פרוגנוסטית רבה יותר מאשר למשקל הלידה. משקל הלידה גם תורם לפרוגנוזה, אולם ברמה פחותה מאשר שבוע הלידה. מעט מפתיע הדבר כי ההשפעה נמשכת עד לגיל 19 שנים למרות שבמידה פחותה. ניתן אולי לחשוב לשנות את מסד הנתונים שלנו כך שיכיל את כל הפגים שנולדו מתחת לשבוע 32 להריון ולאו דווקא את אלה שנולדו במשקל פחות מ-1,500 גר’ (ואני יודע שאני קולע לדעת חכמים…)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה