שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מחזקים את אפשרות הטיפול בלוקמיה במבוגרים באמצעות השתלת דם עוברי. למרות שהטיפול איננו מומלץ על-פני קבלת תרומה מתורם בעל התאמת HLA, הוא מהווה אפשרות שעשויה להיות יעילה.
החוקרים בראשות ד”ר Laughlin כותבים כי מידע אודות תוצאות השתלת הדם העוברי במבוגרים איננו מצוי בשפע, למרות השימוש ההולך וגדל בשתלים אלה וכי שתלי דם עוברי מתורם שאיננו קרוב משפחה ניתנו בעבר בהצלחה בעיקר לילדים.
החוקרים ערכו השוואות בין תוצאות השתלת תאי גזע המטופויתים מתורמים שאינם קרובי משפחה במבוגרים הסובלים מלוקמיה שקיבלו דם עוברי שלא התאים באנטיגן HLA אחד (34 חולים) או בשני אנטיגני HLA (116 חולים), שקיבלו תרומת מח עצם שבה אי-התאמה ב-HLA אחד (83 חולים) ושקיבלו תרומת מח עצם בעלת התאמת HLA מלאה (367 חולים).
נמצא שמקבלי הדם העוברי היו צעירים יותר ושסביר יותר שהם סבלו מלוקמיה מתקדמת בהשוואה לחולים שקיבלו תרומת מח עצם, והם קיבלו מינונים נמוכים יותר של תאים בעלי גרעין. בהשוואה לתרומת מח עצם בעלת התאמה מלאה, הובילה השתלת מח עצם עם אי-התאמה להחלמה המטופויתית איטית יותר.
הופעת מחלה אקוטית של השתל נגד המאכסן (GVHD) היתה סבירה יותר לאחר השתלת מח עצם עם אי-התאמה, ואילו GVHD כרונית היתה סבירה יותר בעקבות קבלת תרומת דם עוברי. בחולים שקיבלו תרומת מח עצם בעלת התאמה מלאה נמצאו השיעורים הנמוכים ביותר של תמותה הקשורה לטיפול, של כשלון הטיפול ושל תמותה באופן כללי. בהשוואה לחולים שקיבלו תרומת מח עצם ללא עם אי-התאמה, בחולים שקיבלו תרומת דם עוברי עם אי-התאמה נמצאו שיעורים דומים של תמותה הקשורה לטיפול (P = .96), של כישלון הטיפול (P = .69), ושל תמותה באופן כללי (P = .62).
בכל הקבוצות הופיע שיעור הישנות דומה של הלוקמיה. התוצאות לא הראו הבדל משמעותי לאחר תרומת דם עוברי בין החולים שבהם הופיעה אי-התאמה אחת ב-HLA לבין החולים שבהם נמצאו שתי אי-התאמות ב-HLA.
מגבלות המחקר כוללות כוח סטטיסטי נמוך לגילוי השפעה של מספר אי-ההתאמות, אי-התאמות שיתכן שלא התגלו, והטיות פוטנציאליות הנובעות מהאופיו התצפיתי של המחקר.
החוקרים כותבים כי יש לשקול קבלת תרומת דם עוברי בעל אי-התאמה ב-HLA כמקור לשתלי תאי גזע המטופויתים במבוגרים שלא נמצא להם תורם מבוגר בעל התאמה ב-HLA. הם מסבירים כי דרושות אנליזות נוספות במספרים גדולים יותר של חולים תוך שימוש בשיטות איפיון רגישות יותר לפני שניתן יהיה לקבוע שעליה באי-ההתאמה ב-HLA איננה משפיעה על התוצאה במתן תרומות דם עוברי בחולים מבוגרים.
המחקר השני בוצע על-ידי קבוצת חוקרים בראשות ד”ר Rocha.
החוקרים כותבים כי יתרונותיו של הדם העוברי הין זמינותם המיידית של התאים, העדר הסיכון הנגרם לתורם, והצורך הנמוך יותר בהימצאות התאמה ב-HLA בין התורם והמקבל. הם מוסיפים כי גורם מגביל הוא המספר הנמוך של תאי הגזע ההמטופויתים המצויים בכל יחידת דם עוברי.
בין השנים 1998-2002 קיבלו 682 חולים שסבלו מלוקמיה אקוטית השתלת תאי גזע המטופויתים מתורם שאיננו קרוב משפחה, בינהם 98 חולים שקיבלו תרומת דם עוברי ו-584 שקיבלו תרומת מח עצם.
בהשוואה למקבלי מח העצם החולים שקיבלו תרומת דם עוברי היו צעירים יותר (גיל ממוצע 24.5 שנים לעומת 32 שנים; P < .001), בעלי משקל נמוך יותר (בממוצע 58 ק”ג לעומת 68 ק”ג; P < .001), וסבלו ממחלה מתקדמת יותר בעת קבלת השתל (52% לעומת 33%; P < .001), למרות שבכל תרומות מח העצם היו התאמות HLA, ב-94% מהשתלות הדם העוברי נמצאו אי-התאמות (P < .001). בדם העוברי המספר הממוצע של תאים בעלי גרעין שהוחדר היה 108×0.23 לק”ג משקל גוף בהשוואה ל-108×2.9לק”ג במח העצם.
בהתבסס על אנליזה מרובת משתנים, שיעור הסיכונים בדרגה 1, 3, או 4 להופעת GVHD אקוטי היו נמוכים יותר לאחר השתלת דם עוברי (RR, 0.57; 95% CI, 0.37-0.87; P = .01). אולם, החלמת הנאוטרופילים נדחתה (RR, 0.49; 95% CI, 0.41-0.58; P < .001). בשתי הקבוצות הופיעה שכיחות דומה של GVHD כרוני, של תמותה הקשורה להשתלה, שיעור דומה של הישנות ושיעור דומה של השרדות ללא לוקמיה.
החוקרים כותבים כי דם עוברי מתורם שאיננו קרוב משפחה מהווה מקור אלטרנטיבי לתאי גזע המטופויתים למבוגרים הסובלים מלוקמיה אקוטית שאינם מוצאים תרומת מח עצם מתאימה. הם מסבירים כי בחירת מקור תאי הגזע ההמטופויתים תלויה במספר הזמין של תאי הדם העוברי, בהתאמת ה-HLA, ובדחיפות הצורך לבצע את ההשתלה.
במאמר מערכת מצורף מצוין כי לשני המחקרים מגבלות אופייניות לכל מחקר תציפית, וכי הבדלים מתודולוגיים ואחרים בין המחקרים עשויים להסביר את ההבדלים במסקנותיהם.
עוד נכתב כי שני המחקרים מחזקים את תפקידו של הדם העוברי בהשתלות בטיפול במבוגרים הסובלים מלוקמיה, אולם אף אחת מהקבוצות לא ממליצה עליו על-פני תרומת מח עצם מתאימה מתורם שאיננו קרוב משפחה במבוגרים, למרות שבילדים משמשת תרומת דם עוברי כאפשרות טיפול. מוסבר כי סביר שהממצאים יתרמו להרחבת השימוש בתרומות אלה בחולים רבים הזקוקים להן בשנים הקרובות.
במאמר נוסף מצוין ההתקדמות שנעשתה בשימוש בתרומות דם עוברי מעלה דיון אודות האופן בו ניתן יהיה לארגן בנקים לדם עוברי.
נכתב כי ה-FDA קובע כי תאי גזע מדם עוברי הם מוצרי תאים ורקמות אנושיים ואינם מוצרי דם וכי אפשרות השימוש בהשתלת דם עוברי לא תתממש עד שה-FDA יגבש את תקנות הרשיון ותוקם תוכנית לאומית הולמת שתאפשר את מיסוד מתן התרומות.
N Engl J Med. 2004;351:2255-2265, 2276, 2328
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!