Urinary Tract Infections

חיידק או פטריה? הדרכים למניעה, לאבחון ולטיפול/ מאמר אורח מאת ד”ר אפרים סיגלר, מומחה למילדות גניקולוגיה, מנהל שירות צוואר הרחם מחוז חיפה ומרכז רפואי כרמל, שירותי בריאות כללית

הפרשות נרתיקיות הן דבר שכיח בקרב נשים בכל הגילאים. מקורן של מרבית ההפרשות הוא בזיהומים נרתיקיים מסוגים שונים. לזיהומים אלה השפעה משמעותית על איכות החיים, על יכולת ההנאה מיחסי מין ובמקרים מסוימים גם על הביטחון העצמי והפתיחות בין בני הזוג. קיימים מס’ סוגי זיהומים שלכל אחד מהם טיפול שונה כך שקיימת חשיבות לאבחנה נכונה ולטיפול נכון ומהיר.

הזיהומים הנרתיקיים נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: הזיהום הראשון, הנפוץ ב 30%-40% מהמקרים, הוא זיהום שמקורו פטרייתי (קנדידה). זיהום נוסף הינו הזיהום שמקורו בדלקת חיידקית (BV-Bacterial Vaginosis) ששכיחותו אף היא 30%-40%. הדלקת השלישית, ששכיחותה 5%-10%, הינה טריכומונס, טפיל הנמצא בנרתיק האישה ובבלוטות שסביב לו. חשוב לציין כי הטפיל מועבר ביחסי מין, כך שגם גבר יכול להיות נשא של הטפיל. אפשרות נוספת היא הופעה מעורבת של מספר גורמים, תופעה המתרחשת ב-10%-20% מהמקרים.

איך מבדילים?

לכל אחד מהזיהומים יש סימפטומים שונים. פטרייה גורמת במרבית המקרים לגרד חזק, לאודם, לצריבה ולאי נוחות וכאבים בעת קיום יחסי מין. הדלקת החיידקית גורמת להפרשות בעלות ריח רע שמתגבר לאחר קיום יחסי מין לאי נוחות, גרד וצריבה קלים. הזיהום הטפילי (טריכומונס) מופיע במקרים רבים ללא תופעות נראות לעין ולעיתים מלווה בהפרשות רבות בעלות ריח רע ובכאבים ואפילו דימום קל בעת יחסי מין.

מעבר לשוני בסימפטומים אלה קיים שוני גם במראה ההפרשה. הפרשה לבנה עם גבישים דמויי קוטג’ מרמזת במרבית המקרים על הופעה של פטרייה בעוד הפרשה מימית אפורה עלולה להעיד על קיומו של זיהום חיידקי. בהופעה של טפיל (טריכומונס) עלולה להופיע הפרשה ירוקה וקצפית. במקרים של הופעה מעורבת של מספר גורמים, לעיתים קרובות הסימפטומים של הפטרייה משתלטים וממסכים על סימפטומים של הגורמים האחרים.

זיהוי של הדלקת העשוי להיות מדויק יותר מבוצע ע”י רופא נשים, באמצעות נייר PH המסייע באבחון בעזרת מדידת רמת החומציות בנרתיק שמשתנה בהתאם למקור הדלקת.

אמצעי בדיקה נוספים בשימוש רופאי הנשים הם בדיקת תרביות, בדיקת מעבדה המאפשרת לזהות נוכחות של חיידקים או טפילים בנרתיק ובדיקה באמצעות מטוש אשר במגע עם ההפרשה משנה את צבעו במידה ויש נוכחות של חיידק או טפיל. מטוש זה הנקרא “קלוטסט סטיק” זמין גם לרכישה בבתי המרקחת השונים לשימוש ביתי, ללא מרשם רופא. הבדיקה מאפשרת אבחנה בין זיהום פיטרייתי לזיהום חיידקי או טפילי, תופעה הדורשת טיפול רפואי ומתן תרופות במרשם, בעוד טיפול ראשוני לפטריה יכול להתבצע באמצעות תכשירים ללא מרשם רופא.

אופן הטיפול והמניעה

הטיפול בסוגי הזיהום השונים מבוצע באמצעות תכשירים אנטי-ביוטיים. זיהום של דלקת חיידקית יטופל בעיקר באמצעות תרופות אנטיביוטיות או באמצעות נרות וגינאליים במרשם רופא. טיפול בזיהום פטרייתי יתבסס במרבית המקרים על משחות ונרות נגד פטריות. במקרים חריפים יינתן טיפול אנטי פטרייתי בבליעה במרשם רופא בלבד. באותם מקרים בהם יש הופעה מעורבת ניתן לטפל במקביל.

אופן המניעה של זיהומים נרתיקיים הוא בראש ובראשונה “לתת לגוף לעשות את שלו”. הנרתיק מכיל באופן טבעי נוזל (בנוכחות של חיידקים “טובים”) אשר מונע התפתחות של חיידקים מזיקים ופטריות מזיקות ושומר על רמת PH תקינה. שטיפות חוזרות ונשנות של הנרתיק פוגעות בהגנה הטבעית של הנרתיק וגורמות לשגשוג של חיידקים מעוררי דלקת ושל פטריות. בכל מצב, גם לאחר קיום יחסי מין, אין צורך לשטוף את פנים הנרתיק ומומלץ לבצע שטיפה חיצונית בלבד.

למניעה של מקרי זיהום פטרייתי חוזר רצוי לשמור על תפריט דל בפחמימות וסוכרים, התורמים לשגשוג הקנדידה ולהרבות באכילת יוגורט הגורם לשגשוג חיידקים “טובים” מונעי פטרת וזיהום חיידקי. חשוב לציין כי הטיפול בדלקות נרתיקיות הינו הכרח עבור נשים בתקופה בה עברו פרוצדורות כגון לידה, ניתוח קיסרי, גרידה וכו’, בשל סכנת הזיהום לפצע הניתוחי.

בעיות של זיהומים חיידקיים ודלקות נרתיקיות הינן בעיות השכיחות אצל נשים רבות, שינויים הורמונאליים, לידה, מחלות רקע, ריבוי פרטנרים וגורמים נוספים עלולים להעלות את הסיכון להתפתחותן של דלקות אלה. בדומה לבעיות אחרות חשוב לאבחן ולטפל בזמן לפני התפתחות הדלקת ופגיעה משמעותית באיכות החיים.


1 Over the counter Anti fungal self treatment 1.

Ferris  & Sobel :  Obset &  Gyn 3.2002     

The VI-Sense vaginal discharge self test to facilitate 2.

management of vaginal symptoms Adam Geva &  al

Am J  Obstet Gynecol 2006 Nov 195(5) 1351-6

3. The effect of antimicrobial therapy on bacterial vaginosis in non pregnant women

(review)  Oduyebo OO et al. Cochrane Database Syst Rev. 2009;(3):CD006055

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה