מיקום סטנט בעורקים כליליים בעלי קוטר קטן מביא לתוצאות קליניות ואנגיוגרפיות טובות, כך עולה מדיווח המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה-American Journal of Cardiology.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הוכיחו את התועלת של סטנט בעורקים כליליים בקוטר גדול מ-3 מ”מ בהשוואה לאנגיופלסטיה עם בלון. עם זאת קיימות עדיין מחלוקות בנוגע ליעילות ההליך בעורקים בקוטר קטן מ-2.5 מ”מ.
במחקר אקראי ופרוספקטיבי זה השוו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול בעורקים כליליים קטנים בסטנט מצופה הפרין בהשוואה לאנגיופלסטיה עם בלון. במחקר השתתפו 202 מטופלים עם תעוקת לב יציבה ולא-יציבה: 106 מטופלים הוקצו אקראית לטיפול בסטנט ו-96 לטיפול בבלון.
התוצאה העיקרית שנבחנה היתה הישנות ההצרות (restenosis) בעורק הכלילי, מצב שהחוקרים הגדירו כהיצרות של 50% לפחות בקוטר העורק כפי שנמדד בעזרת אנגיוגרפיה. תוצאות משניות שנבחנו היו מוות, אוטם בשריר הלב, שבץ וניתוח מעקפים כליליים.
שיעור ההצלחה, כפי שהתבטאה באנגיוגרפיה, היה 97.9% בקבוצת הסטנט לעומת 93.4% בקבוצת הבלון. שיעור ההצלחה הקלינית היה 90.6% בקבוצת הסטנט ו-88.7% בקבוצת הבלון. גם בשיעור האירועים שהתרחשו בזמן האשפוז נמצאה עדיפות לקבוצת הסטנט 9.4% לעומת 11.3% בקבוצת האנגיופלסטיה.
כעבור תקופת מעקב של 6 חודשים, נרשמו הבדלים משמעותיים ביותר בשיעור הרה-סטנוזיס כפי שהתגלה באנגיוגרפיה: 30% בקבוצת הסטנט לעומת 49% בקבוצת האנגיופלסטיה, הבדלים שהיו מובהקים סטטיסטית. הבדלים משמעותיים נמצאו אף בשכיחות הרה-וסקולריזציה של אותו עורק – 12.5% עם סטנט ו-23.6% עם בלון.
החוקרים מסכמים שבהשוואה ל-PTCA, טיפול אלקטיבי בסטנט בעורקים כליליים קטנים משפר משמעותית את התוצאות האנגיוגרפיות. כמו כן, הם מציינים את השיעור הגבוה יחסית של רה-סטנוזיס בשתי קבוצות הטיפול, ממצא שהם משייכים למספר הרב של חולים סוכרתיים שהשתתפו במחקר.
Am J Cardiol 2003;92:584-587
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!