משפחה

Balance and Mobility Following Stroke: Effects of Physical Therapy Interventions With and Without Biofeedback/Forceplate Training.

Ruth Ann Geiger PT, MS, Jeffery B Allen PhD, ABPP-CN, Joanne O'Keefe PT PhD, Ramona R Hicks PT PhD
Physical Therapy April 2001;81:995-1005.

אירוע מוחי הינו האבחנה השכיחה ביותר בקרב מבוגרים שנופלים. בין שליש לחצי מכלל האוכלוסייה מעל גיל 65 נופלים לפחות פעם אחת בשנה ובקרב קשישים המתגוררים במוסדות, הממוצע עולה ל- 1.7 נפילות. בין 25-10 אחוז מהנפילות גורמות לבעיות רפואיות חמורות. מחצית מהקשישים שחוו נפילה מפתחים פחד ועקב כך מורידים את רמת פעילותם. ירידה בפעילות כתוצאה מפחד או פגיעה מורידים את רמת העצמאות.
קיימת ירידה ביכולת שווי משקל אצל אנשים עם המיפלגיה והמיפרזיס. Postural Sway אצל חולים המיפלגים הינו כפול מזה שנמצא אצל בני אותו גיל ללא המיפלגיה. נשיאת המשקל על הרגליים אינה סימטרית, חולים אלו מעבירים עד 80% ממשקל גופם לרגל שאיננה פגועה. המיפלגיה גורמת לירידה ב"גבולות היציבות" המוגדר כמרחק המקסימלי שהיחיד מסוגל להעביר את משקל גופו מבלי לאבד את שווי המשקל.
עד היום לא בוצעו מחקרים מבוקרים הבודקים את התועלת שבתוספת אימון בעזרת biofeedback/forceplate לשיטות טיפול מקובלות לשיפור שווי משקל וניידות.

מטרת המחקר:
להשוות את תוצאות הטיפול הפזיותרפי לשיפור שווי המשקל והניידות עם ובלי השימוש ב- biofeedback/forceplate מסוג NeuroCom Balance Master בשתי קבוצות חולים בעלי המיפלגיה על רקע אירוע מוחי.

כלי המדידה:
· Berg Balance Scale
· Timed "Up & Go" Test

אוכלוסיית המחקר:
9 גברים ו- 4 נשים שעמדו בקריטריונים להשתתפות:
1. סובלים מהמיפלגיה כתוצאה מאירוע מוחי.
2. מסוגלים לעמוד עם או בלי מכשיר עזר במשך שתי דקות רצופות ללא עזרה של אדם אחר.
(ל- 7 נבדקים מכשירי עזר בהתחלת תקופת המחקר).
הנבדקים חתמו על הסכמה כמקובל וחולקו באופן אקראי לקבוצת המחקר וקבוצת הבקורת.
נתונים דמוגרפים של הנבדקים:

בניתוח של הנתונים הדמוגרפים לא נמצא הבדל בין הקבוצות.
אוכלוסיית המחקר כללה נבדקים הסובלים גם מהמיפלגיה ימנית וגם מהמיפלגיה שמאלית. על מנת לוודא שקשיים בתחום התפיסה החזותית לא ישפיעו על יכולתם של הנבדקים להשתמש ב- Balance Master כל הנבדקים משתי הקבוצות עברו סינון קוגניטיבי בתחומים: התמצאות, ריכוז, הבנה, שיום, יכולת חיקוי, חישוב ופתרון בעיות.
לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ביכולות הקוגניטיביות ולא נמצאו הבדלים בעלי משמעות בין הנבדקים בעלי המיפלגיה ימנית ושמאלית.

מכשור:
קבוצת המחקר תרגלה במכשיר NeuroCom Balance Master המורכב ממערכת של משטחי כוח מחוברים למחשב וצג המסוגלת לקלוט לחץ. המכשיר מציג למשתמש את מרכז הכובד שלו באופן חזותי על הצג. הנבדקים התבקשו להעביר את משקל גופם לפי הצורך על מנת להעביר את הייצוג של מרכז הכובד לעבר המטרה המוצגת על צג המחשב.
שאר המכשור שימש את תרגולת שתי הקבוצות וכלל מבחר מכשירים נפוצים בתרגולת שווי משקל: קורע, כדור טיפולי, מדרגות, שרפרף, כסא, חגורות, קרשים מתנדנדים ומכשירי עזר.

כלי מדידה:
Timed "Up &Go" Test – הנבדקים בשתי הקבוצות עברו בדיקה זו בהתחלת תקופת המחקר ולאחר ארבעה שבועות של טיפול פזיותרפי. הבודק מודד את הזמן הדרוש לנבדק לקום מכסא סטנדרטי, ללכת בכוחות עצמו שלשה מטרים (אפשר בעזרת מכשיר עזר), להסתובב, לחזור ולהתיישב. הבדיקה נמצאה מהימנה ותקיפה במדידת ניידות. מבוגרים שאינם סובלים מליקויים נוירולוגים ועצמאים במיומנויות שווי משקל וניידות, מבצעים בדיקה זו בפחות מעשר שניות.
Berg Balance Scale – הנבדקים בשתי הקבוצות עברו גם בדיקה זו בתחילת תקופת המחקר ולאחר ארבעה שבועות של טיפול פזיותרפי. הבדיקה מהימנה ותקיפה ומשמשת כלי למדידת יכולת שווי משקל. ה- Berg Balance Scale כוללת 14 מטלות בתחום שווי משקל: מעברים שונים מתנוחה לתנוחה ומאביזרים שונים כמו כסא למזרון, עמידה בעיניים פקוחות ועצומות, הושטת יד לעבר חפץ, קריעה והרמת חפץ מהרצפה, סיבובים הכוללים את כל הגוף או רק חלק ממנו (לשני הצדדים) ומטלות הקשורות בשווי משקל בעמידה על רגל אחת. לכל אחת מהמטלות דרושה יכולת שווי משקל והן מייצגות משימות תפקודיות מחיי יומיום. לכל מטלה הנבדק מקבל ניקוד מ 4-0. סה"כ טווח הנקודות האפשרי הוא 56-0 נקודות כאשר ככל שסכום הנקודות הוא גדול, יכולת שווי המשקל והתפקוד גדולים יותר. ה- Berg Balance Scale אינו מנבא נפילה של נבדק אבל במחקרים שונים נמצא שלנבדקים המשיגים 45 נקודות ויותר מתוך 56, ההסתברות גבוהה יותר לא ליפול וקיים סיכוי נמוך יותר להשתמש במכשיר עזר מאשר נבדקים שמשיגים פחות מ- 45 נקודות.

טיפול פזיותרפי:
הטיפולים כללו טכניקות לשיפור כוח שרירים, טווח תנועה, שווי משקל, ניידות ותרגולת של פעולות לתפקודי יומיום (ADL). במשך הטיפולים הנבדקים קבלו את העזרה הדרושה למניעת נפילות. לא היתה אחידות בזמן שהוקדש לכל תרגיל אצל כל אחד מהנבדקים. הטיפולים והתרגילים לביצוע בבית הותאמו לצרכים האישיים של כל נבדק. קבוצת הביקורת קבלה רק את הטיפולים שהוזכרו (ללא תרגולת ב- Balance Master). הטיפולים נערכו פעמיים או שלוש פעמים בשבוע למשך 50 דקות.

פרוטוקול תרגולת ב- Balance Master:

קבוצת המחקר קבלה 35 דקות טיפול כפי שתואר לגבי קבוצת הביקורת פעמיים או שלוש פעמים בשבוע, בתוספת 15 דקות תרגולת ב- Balance Master בכל טיפול. הנבדקים עמדו על ה- Balance Master בנעליים כאשר כל רגל עומדת על משטח כוח נפרד לפי הוראות היצרן. משקל כל הנבדקים היה בטווח המתאים למכשיר. נבדקים זקוקים עמדו יחד עם מקל או הליכון. פזיותרפיסט השגיח בכל עת והושיט עזרה רק כדי למנוע נפילה. פרוטוקול התרגולת הותאם אישית לכל נבדק, לגבולות יציבות הולכות וגדלות ולשיפור בשווי משקל. התרגולת כללה עמידה סטטית בעיניים פקוחות ועצומות, העברות משקל לכיוונים ומישורים שונים על כל אחת משתי הרגליים. רוב הנבדקים לא הזדקקו למנוחה במשך 15 דקות התרגול.

תוצאות:
על פי מבחן t לא נמצא הבדל בין קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת בהבדל בתוצאות ה- Timed "Up & Go" Test בין המדידה הראשונה לשניה (514.>P ). על פי מבחן Mann-Whitney לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בהפרש בין התוצאות ב- Berg Balance Test בשתי המדידות (663.>P ). לפי מבחן t שתי קבוצות הנבדקים שיפרו את תוצאותיהם ב- Berg Balance Test 0.006>P וב- Timed "Up & Go" Test 0.008>P לאחר טיפול פזיותרפי.
בבדיקה של כל אוכלוסיית המחקר כקבוצה אחת נמצא שקיים מתאם בין התוצאות בשני המבחנים כפי שנמדדו לפני התחלת תקופת המחקר (01.>P ,-.761= r). כמו כן נמצא שקיים מתאם בין התוצאות בשני המבחנים כפי שנמדדו אחרי תקופת הטיפול (05.>P,-.667 = r). לא נמצא מתאם בין המבחנים בממוצע הפרש התוצאות של שתי המדידות
(-.504 = r).

סיכום ומסקנות:
לא נמצא יתרון לתרגולת ב- Balance Master בתוספת לטיפול פזיותרפי קונוונציונלי בהשוואה לטיפול פזיותרפי קונוונציונלי בלבד כאשר הטיפול ניתן פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע למשך ארבעה שבועות, לחולים הסובלים מהמיפלגיה כתוצאה מאירוע מוחי. אוכלוסיית המחקר היתה קטנה והשונות בין הנבדקים בזמן שעבר מאז האירוע המוחי גדולה. כל הנבדקים שיפרו את יכולתם בשני מבחני המדידה ללא קשר לזמן שעבר מאז האירוע המוחי, דבר המצביע על הממצא שטיפול פזיותרפי משפר שווי משקל וניידות אצל חולים הסובלים מהמיפלגיה. מחקר זה לא כלל קבוצת בקורת שלא קבלה כלל טיפול ומשום כך אפשר שהשיפור שנמצא אצל הנבדקים הייתה תוצאה של החלמה ספונטנית.

הערת העורכת:
במחקר מסוג זה חשוב גם להוסיף קבוצה שמקבלת טיפול רק באמצעות ה- Balance Master.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה