מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology עולה כי מעכבי בקרה חיסונית נקשרו עם אירועים חריגים נוירולוגיים חמורים. החוקרים טוענים כי האירועים החריגים הנוירולוגים על-רקע פעילות מערכת החיסון הם הרבה יותר חמורים, עמידים לטיפול וממושכים, בהשוואה לאירועים לא-נוירולוגים שיוחסו לתרופות אלו.
חולה אחד שטופל ב-Pembrolizumab (קיטרודה) פיתח מיוזיטיס אוטואימונית ומיאסתניה גראביס. בדיקה אלקטרומיוגרפית וביופסית שריר אישרו את האבחנות. במקרה זה, החולה הלך לעולמו למרות טיפול בקורטיקוסטרואידים במינון גבוה.
המומחים מציינים כי בספרות הרפואית אין קונצנזוס באשר לאופן הסגת אירועים חריגים אלו. אין מחקרים פרוספקטיביים המסייעים בניהול מקרים אלו. ישנם רק דיווחי מקרים.
לאור זאת, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של הספרות וזיהו 65 מחקרים עם סך כולל של 73 חולים. הסקירה העלתה מגוון רחב של תופעות לוואי נוירולוגיות על-רקע פעילות מערכת החיסון משנית לטיפול ב-Ipilimumab (יירבוי), Nivolumab או Pembrolizumab. התופעות הנפוצות ביותר כללו נוירופתיה (29%), מיוזיטיס (25%) ומיאסתניה גראביס (19%).
למרות שימוש בטיפול אימונותרפי ב-95% מהחולים, רק ב-32% תועדה החלמה מלאה וכאחד מחמישה חולים הלך לעולמו.
אחת השאלות המרכזיות, לה אין מענה בספרות, היא האם ניתן אי-פעם לחשוף מטופל בשנית למעכבי בקרה חיסונית. בנוסף, דרושים מחקרים פרוספקטיביים במטרה להבין אם טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים בשילוב עם קורטיקוסטרואידין עשוי להביא לשיפור באירועים החריגים הללו ו/או אם שילוב טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים עם Rituximab עדיף על פרדניזון בלבד.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!