Alendronate Increases Lumbar Spine Bone Mineral Density in Patients With Crohns Disease.
Haderslev KV, Tjellesen L, Sorensen HA, Staun M. Gastroenterology 2000;119:639-646
ירידה בצפיפות העצם הינה סיבוך מוכר של מחלות מעי דלקתיות ובעיקר מחלת קרוהן. הסיבה לכך לא ברורה אולם, קיימים מספר גורמים אפשריים הכוללים: רמה גבוהה של ציטוקינים פרו-דלקתיים, חסר תזונתי בסידן עקב ספיגה נמוכה או תוצאה של ניתוחים לכריתה חלקית של המעי הדק ובעיקר טיפול בקורטיקוסטרואידים. לאחרונה, ניתנת תשומת לב רבה בקרב הקהילה הגסטרואנטרולוגית לסיבוך זה וקיימים נסיונות לגיבוש המלצות הנוגעות לבירור הרצוי, העיתוי והטיפול המומלץ למניעת אוסטיאופורוזיס בחולים עם מחלת מעי דלקתית. ביספוספונאטים נמנים על קבוצת תרופות חדשה הנמצאת בשנים האחרונות בשימוש נרחב למניעת אוסטיאופורוזיס וסיבוכיה בנשים בגיל המעבר ובמטופלים בקורטיקוסטרואידים. Alendronate נמנית על הדור השני של הביספוספונאטים ונמצאה יעילה בעיכוב סלקטיבי של ספיגת העצם המתווכת על ידי אוסטיאוקלאסטים. מחקרים הראו ששימוש בתרופה זו בנשים בגיל המעבר הביא לעליה בצפיפות העצם (BMD), ולהפחתת שברים בחוליות עמוד השידרה, צואר הירך והזרוע בשיעור של כ- 50% במטופלים למשך 3 שנים. תופעות הלוואי מועטות וכללו בין השאר תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות למרות שלא היה הבדל משמעותי בתופעות אלו בין נוטלי התרופה לבין קבוצת הביקורת. כמו כן ניתו למנוע את תופעות הלוואי הוושטיות שתוארו על ידי נטילת התרופה על פי ההמלצות.
בעבודה זו נבדק לראשונה, באופן מבוקר, השימוש ב- Alendronate למניעת ירידה בצפיפות העצם בקרב חולי קרוהן וניטור תופעות הלוואי, בעיקר הגסטרואינטסטינליות תוך כדי הטיפול.
נבדקים ושיטות: נבדקו 32 חולי קרוהן בהם נמצאה ירידה בצפיפות העצם עם מדד של 1 – T בעצם הירך או בחוליה מותנית. במהלך המחקר שהיה כפול-סמיות, ומבוקר כנגד קבוצה שטופלה בפלצבו (17 נבדקים), קיבלו הנבדקים (15 מטופלים) Alendronate 10mg ליום למשך 12 חודשים. נמדדו השינוים בצפיפות העצם בחוליה המותנית ובעצם הירך וסמנים שונים הקשורים בחילוף החומרים בעצם ובכללן: , S-osteocalcin, והפרשת pyridinollin ו- deoxypyridinollin בשתן.
תוצאות: צפיפות המינרלים בעצם (BMD) הממוצעת בחוליה המותנית הראתה עלייה של 1.2 ± 4.6% cecum, בקבוצת הטיפול כנגד ירידה של 0.9 ± 1.0% בקבוצת הביקורת (p<0.01). BMD בעצם הירך נראתה עליה של 1.5 ± 3.3% בקבוצת הטיפול ועליה קלה בלבד של 0.7 ± 1.1% בקבוצת הביקורת ( p< 0.08). נצפתה ירידה משמעותית בסימנים ביוכימיים של תחלופת עצם בקבוצת המטופלים ב- Alendronate. תופעות הלואי היו שכיחות ב- 2 הקבוצות, ללא הבדל סטטיסטי משמעותי.
מסקנות: טיפול ב- Alendronate במינון של 10 מ"ג ליום נמצא יעיל ובטוח בהעלאת צפיפות העצם בחולים עם מחלת קרוהן.
הערת העורך: כאמור לעיל, ישנה לאחרונה התעוררות בנושא זה בקרב הגסטרואנטרולוגים. עדיין לא גובשו המלצות בשאלה מתי ואיך להפנות חולי IBD לבדיקה לצפיפות העצם, ומהו הטיפול המומלץ בכל מקרה, יש להבחין כמובן בין חולים המטופלים בקורטיקוסטרואידים לבין אלו שאינם מטופלים. קיימת המלצה למתן טיפול בתכשירי סידן + ויטמין D בחולים הנוטלים קורטיקוסטרואידים ולאור המאמר הנוכחי יש לשקול מתן טיפול ב- Alendrnate בנבדקים עם צפיפות עצם ירודה במיוחד.

תקציר המאמר