ממצאים ממחקר דני חדש שנמשך על פני מספר עשורים מראה כי תאומים הם בעלי סיכון מופחת משמעותית להתנהגות אובדנית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. המחקר קבע את שיעור ההתאבדויות בקרב כ-21,000 תאומים בני אותו מין שנולדו בין השנים 1830- 1930 ומתו מסיבות מבוססות בין 1943 ל-93′. לשם השוואה, נבדק גם שיעור ההתאבדויות באוכלוסיה הכללית.
אף כי התרחשו 211 התאבדויות בקוהורט התאומים, כ-293 היו מצופים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. תאומים זכרים היו בעלי 26% סיכון מופחת לבצע התאבדות בהשוואה לאוכלוסיה הכללית של שזכרים, ותאומות ממין נקבה היו בסיכון מופחת של כ-31% לבצע התאבדות ביחס לנשים מאוכלוסיה הכללית.
הסיכון המופחת להתאבדויות בתאומים , בנוסף לעובדה כי שיעור התאבדויות היה זהה בקרב תאומים מונוזיגוטים ודיזיגוטים, תומך בטענה כי קשרי משפחה חזקים מורידים את הסיכון להתנהגות אובדנית, מציינים החוקרים. אף כי מחלת נפש, גורם הסיכון החזק ביותר להתאבדויות, נפוץ יותר בקרב תאומים, הסיכון הזה מפוצה ככל הנראה על ידי קשרי המשפחה החזקים, הם מסכמים.
BMJ 2003;327:373-374
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!