מחקר חדש המתפרסם ב- American Heart Journal מדווח על כך שמתן דו יומי של Enoxaparin (קלקסן) במינון של 100 יח’/ק”ג משיג תוצאות עדיפות על שימוש חד יומי ב- tinzaparin במינון של 175 יח’ לק”ג.
העדיפות נמדדה על ידי מעקב של אירועים חוזרים של MI, מוות במטופלים עם non-ST-segment (elevation acute coronary syndromes (NSTACS.
החוקרים עקבו אחר 438 מטופלים עם NSTACS שקיבלו במתן תת עורי enoxaparin במינון של 100 יח’ לק”ג, פעמיים ביום או tinzaparin במינון של 175 יח’ לק”ג, פעם ביום. הטיפול נמשך 7 ימים. המדד העיקרי היה השנות של אנגינה, MI , או מוות – במהלך 7 ימי הטיפול.
מדד השואה משני היה אירועים אלה במהלך 30 יום מתחילת הטיפול.
תוצאות המחקר הראו שכיחות של אירועים מרכזיים (במהלך 7 הימים הראשונים) של 12.3% בקבוצת הקלקסן, לעומת 21.1% בקבוצת ה- tinzaparin . לאחר 7 ימים שכיחות של השנות של אנגינה הייתה נמוכה יותר בקלקסן: 11.8% לעומת 19.3% .
לאחר 30 ימי מעקב, נשמר יתרונו של הקלקסן – 17.7% אירועים לעומת 28% בהשנות של האירועים המרכזיים שלעיל.
גם שיעור הרחבות כלי הדם שנדרש בקבוצת הקלקסן היה נמוך יותר ביותר מחצי לאחר 7 ימים: 8.6% לעומת 17.9% , וגם לאחר 30 יום יחס של 16.4% לעומת 26.1% .
על בסיס מימצאים אלה מסיקים החוקרים כי הטענה שלא כל מולקולות ההפרין בעלות משקל מולקולרי נמוך מספקות את אותן תוצאות קליניות.
Am Heart J 2003;146:191-192,304-310.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!