שימוש בהנחיות לאיבחון סוכרת יאפשר גילוי ואיבחון של כל הנבדקים. כך טוענים חוקרים המפרסמים את מאמאם ב- PNAS החודש.
לקיחה בחשבון של העובדה שכשליש מחולי הסוכרת אינם מאובחנים, משמעות הנתונים של מחקר זה בהחלט מרשימים ומעודדים.
ההנחיות ממליצות על בדיקה תלת שנתית לגילוי סוכרת שתחל בגיל 45, או מוקדם יותר אצל מטופלים עם גורמי סיכון נוספים.
במחקר זה השתתפו 6,241 נבדקים שסווגו כלא סוכרתיים, ו- 274 כלא סוכרתיים, וזאת על בסיס רמות הסוכר בדם. החוקרים מצאו כי בדיקת כל המבוגרים אשר היה להם גורם סיכון אחד לפחות תביא לאיתור של 100% מהחולים, כאשר לצורך כך נדרשה בדיקה ב- 83% מהאוכלוסיה הרלבנטית.
ביצוע בדיקה בנוכחות של 2 גורמי סיכון הייתה יעילה יותר : מספיק היה לבדוק 59% מהאוכלוסיה כדי לזהות ולאבחן 98% מחולי הסוכרת. לכך יש כמובן משמעות בשיקולי עלות/תועלת. העובדה שכשליש מהחולים אינם מאובחנים מלמדת איפוא על העובדה המצערת שההנחיות אינן מבוצעות כיום במלואן על ידי רופאי הקהילה.
מכיוון שקיימות קבוצות מיעוטים הנוטות לפתח סוכרת בגיל צעיר יותר מ-45, ממליצים החוקרים לשקול את הגיל הקובע לביצוע בדיקות תקופתיות ומציעים שהגיל ללבנים יהיה 40, בעוד שהגיל למיעוטים הנוטים לפתח סוכרת בסיכון גבוה יותר – יהיה 30 .
Proc Natl Acad Sci USA 2003.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!