סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב המגזין המוקלט.  באפשרותך להצטרף כמנוי לג’ורנאל ולהנות מ- 2 קלטות או דיסקים המכילים את מיטב הספרות העדכנית המקצועית בעברית (מתאים ביותר להאזנה בעת נהיגה..) ,וכן מכניסה חופשית לאתר הג’ורנאל קלאב לעיון בטקסטים המלאים של המגזינים, מהאפשרות לצבור נקודות זכות השתלמות וכן לצפות בחלק מהסקירות בשיטת מולטימדיה (האזנה + צפייה בשקפים).לפרטים והרשמה לחץ כאן.  במערכת הגו’רנאל משתתפים עורכי e-Med , והעורך הראשי הוא ד”ר דרור דיקר.

ידוע לכולנו כי סוכרת גורמת לעלייה ניכרת בסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית. למרות שהסיכון היחסי בחולי סוכרת מסוג 1 נמוך מאשר בחולי סוכרת מסוג 2, (בעיקר בשל גילם הצעיר של חולים אלו), חולי סוכרת מסוג 1 נמצאים עדיין בסיכון גבוה פי 10 לתחלואה קרדיו-וסקולרית בהשוואה לבני גילם הלא-סוכרתיים. עם זאת, עדיין לא ברור מהם גורמי הסיכון הספציפיים הקשורים בעלייה בסיכון למחלות לב כליליות בחולים אלו, והאם למידת איזון הסוכר יש השפעה על התפתחות המחלה הקרדיווסקולרית בחולי סוכרת מסוג 1.

במחקר DCCT, Diabetes Control and Complications Trial , השתתפו קרוב ל-1500 חולי סוכרת מסוג 1, גילם הממוצע היה 35, והם חולקו אקראית לשתי קבוצות טיפול: קבוצה אחת קבלה טיפול מקובל בסוכרת, כלומר, זריקת אינסולין פעם או פעמיים ביום תוך ניטור עצמי יומי של ערכי הגלוקוז בדם או בשתן, והדרכה בנושאי דיאטה ופעילות גופנית, אך ללא התאמה תכופה של מינון האינסולין. קבוצה זו שמרה על ערך ממוצע של 9% המוגלובין מסוכר. (HbA1c ).

הקבוצה השניה קיבלה טיפול אינטנסיבי לאיזון הסוכרת באמצעות משאבת אינסולין חיצונית או לפחות שלוש זריקות אינסולין ליום, כאשר המינון הותאם על פי 4 בדיקות עצמיות לפחות ביום של ערכי הגלוקוז בדם, הרכב הדיאטה היומית ורמת הפעילות הגופנית הצפויה. קבוצה זו שמרה על ממוצע של 7.2% המוגלובין מסוכר. (הערת הג’ורנאל: המדד הנורמטיבי המקובל כיום לאיזון הסוכרת היא HbA1C נמוך מ- 7% וזה היעד המומלץ להשגה)

אחרי תקופת מעקב ממוצעת של כ-6.5 שנים נמצא שהטיפול האינטנסיבי של הסוכרת הוריד באופן משמעותי את שיעור הסיבוכים המיקרו-וסקולריים והנוירופתיים, אך לא הודגמה השפעה על שכיחות המחלות הקרדיו-וסקולריות.

מחקרEDIC –  Epidemiology of Diabetes Interventions and Complications study   ביצע מעקב לטווח ארוך אחר קבוצת חולי הסוכרת מסוג 1 שהשתתפו במחקר DCCT, תוך מעקב בעזרת בדיקה על-קולית (B-mode ultrasonography ) אחר השינויים בעובי האינטימה-מדיה (intimamedia thickness) בעורקי הקרוטיד. עובי האינטימה-מדיה בקרוטיד הוא מדד מקובל לטרשת, וקשור בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית ושבץ.

כשנה לאחר תחילת מחקר EDIC (וכ-8 שנים לאחר תחילת מחקר ה-DCCT) בוצעה בדיקה על-קולית של עובי דופן הקרוטיד המשותף (common carotid) והקרוטיד הפנימי (internal carotid) בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, קבוצת הטיפול הרגיל וקבוצת ביקורת המורכבת מאנשים לא-סוכרתיים בני אותו גיל. בדיקה נוספת בוצעה כעבור כ-6 שנים.

בבדיקה הראשונה, בתום שנה מתחילת המחקר, לא היו הבדלים משמעותיים בעובי האינטימה-מדיה בקרוטיד בין קבוצת הטיפול הרגיל לאינטנסיבי – כמו כן, עובי האינטימה-מדיה היה דומה לזה שנמצא בנבדקים בני אותו גיל ומין באוכלוסייה הלא-סוכרתית.

כעבור 6 שנים, עובי האינטימה-מדיה עלה באופן משמעותי בקבוצת הסוכרתיים לעומת קבוצת הביקורת. יתרה מזאת, התעבות דופן הקרוטיד בקבוצה שקבלה טיפול אינטנסיבי לאיזון הסוכרת הייתה פחותה באופן משמעותי מאשר בקבוצה שקבלה טיפול רגיל: בעורק הקרוטיד המשותף עובי האינטימה-מדיה התקדם ב-0.032 מילימטר בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, לעומת התקדמות של 0.042 מילימטר בקבוצת הטיפול הרגיל ! ההבדל בין הקבוצות היה משמעותי סטטיסטית גם כאשר נמדד העובי הממוצע בעורקי הקרוטיד הפנימיים והמשותפים ונעשה תיקון לפי גורמי סיכון אחרים.

כמו כן, עובי האינטימה-מדיה בקרוטיד כעבור 6 שנות המחקר נמצא קשור לגיל, לחץ דם סיסטולי, עישון, יחס LDL/HDL, קצב הפרשת אלבומין בשתן והערך הממוצע של המוגלובין מסוכר בדם בתקופת במחקר – השפעת כל הגורמים הקשורים הייתה דומה.

מתוצאות המחקר עולה איפוא בבירור שאיזון אינטנסיבי של ערכי הסוכר בדם הביא לירידה משמעותית בעובי האינטימה-מדיה בעורקי הקרוטיד לאחר תקופת מעקב של 6 שנים, ולכן סביר שגם בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית עתידית. יש אמנם צורך במעקב ממושך יותר כדי לבחון האם הבדלים אלו בעובי דופן הקרוטיד אכן קשורים לסיכון מוגבר למחלות קרדיו-וסקולריות ושבץ בחולי סוכרת מסוג 1.

הערת הג’ורנאל המסר ממחקרים אלו ונוספים הינו כי יש הכרח בהשגת רמות HbA1C נמוכות מ7%- בשלל הטיפולים העומדים לרשותנו ולוודא טיפול אינטנסיבי במכלול גורמי הסיכון למחלת לב וכלי דם בחולי סוכרת. בכך גם נשפר את איכות חיי מטופלינו וגם נחסוך עלויות רבות למערכת הבריאות, שכידוע נמצאת תמיד בקשיים כספיים ,….

בנוסף, להערכתנו מגמת הורדת ערכי הסף להגדרת תחלואה אשר מצאה את ביטויה בערכי לחץ דם ויתר שומני הדם, תחול בעתיד גם על ערכי הסוכרת כך שנישאף לרמות HbA1C אשר קרובות יותר ל-% 6.5 או אף ל- % 6