e-med-logo-transparent-flag

טיפול נמרץ

ההשפעה של אלח-דם על המצב הנוירו-התפתחותי של פגים שנולדו לאחר פחות מ-28 שבועות הריון (Pediatrics)

במאמר חדש שפורסם ב-Pediatrics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש מהם עולה כי אלח-דם (Sepsis ) קשור בקשר מובהק עם סיכון מוגבר להפרעה במצב נוירו-התפתחותי בפגים שנולדו לאחר פחות מ-28 שבועות הריון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלח דם ביילוד מלווה בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים בפגים, עם זאת, לא ידוע רבות אודות התוצאות ארוכות הטווח לאחר אלח-דם. במחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע את ההשפעה של אלח-דם על המצב הנוירו-התפתחותי בגיל מתוקן של שנתיים, בתינוקות שנולדו לאחר 24-28 שבועות הריון.

מדובר במחקר עוקבה רב-מרכזי משוויץ, שהתמקד בתינוקות שנולדו בין השנים 2000-2007 לאחר 24 שבועות הריון ועד 27 שבועות הריון ושישה ימים. הערכת המצב הנוירו-התפתחותי התבססה על מדד Bayley Scales of Infant Development-II . הפרעה במצב נוירו-התפתחותי (NDI או Neurodevelopmental Impairment ) הוגדרה על-בסיס מדד Mental or Psychomotor Developmental Index של מתחת ל70, שיתוק מוחין, או הפרעות ראיה או שמיעה.

מבין 541 תינוקות, ב-136 (25%) נקבעה אבחנה מוכחת של אלח-דם, 169 תינוקות (31%) היו חשודים לאלח-דם וב-236 תינוקות (44%) לא היו סימנים לזיהום. אבחנת שיתוק מוחין נקבעה ב-14 מבין 136 התינוקות עם אלח-דם מוכח (10%), בהשוואה ל-10 מבין 236 התינוקות (4%) ללא זיהום (יחס סיכויים של 2.90, P=0.016 ). הפרעה במצב הנוירו-התפתחותי תועדה ב-46 מבין 134 התינוקות עם אלח דם מוכח (34%) בהשוואה ל-55 מבין 235 התינוקות ללא זיהום (23%) (יחס סיכויים של 1.85, p=0.016 ).

ניתוח רב-משתנים אישר כי אלח-דם מוכח הוביל לעליה בלתי-תלויה בסיכון לשיתוק מוחין (יחס סיכויים של 3.23, p=0.017 ) ובהפרעה במצב הנוירו-התפתחותי (יחס סיכויים של 1.69, p=0.067 ). מנגד, לא נמצא קשר בין מקרים חשודים לאלח-דם ובין הפרעות במצב נוירו-התפתחותי (p>0.05 ).

נוכחות BPD (Bronchopulmonary Dysplasia ), בדיקת אולטרה-סאונד פתולוגית של המוח, רטינופתיה ואלח-דם ניבאו את הסיכון להפרעה במצב נוירו-התפתחותי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אלח-דם הינו גורם משמעותי התורם להפרעה במצב נוירו-התפתחותי בפגים שנולדו לפני 28 שבועות הריון, ללא-תלות בגורמי סיכון אחרים. הם קוראים לפתח דרכים טובות יותר להפחתת היארעות אלח-דם באוכלוסייה זו.

Pediatrics Vol. 128 No. 2 August 1, 2011 pp. e348 -e357

הערות עורך מדור האונטולוגיה , ד”ר ברנרד ברזילי :

אלח דם (או sepsis בלעז) מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לפגיעה התפתחותית בפגים קטנים. לכן, יש לעשות כל מאמץ ע”מ להמנע מכך, לא רק לטווח הקצר אלא גם בשל ההשפעות לטווח ארוך.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה