פנימית

האם הפרשי לחץ דם וטיפול תרופתי נוסף מסבירים את התוצאות המוקדמות של מחקר ALLHAT

במחקר ה ALLHAT נמצא כי חולי יתר לחץ דם אשר טופלו בדוקסאזוצין (קרדוראל) כטיפול ראשוני היו בסיכון כפול לפתח אי ספיקת לב בהשוואה לחוליי יתר לחץ דם שטופלו במשתן כלורותאלידון. בינואר 2000 זרוע המחקר שטופלה בדוקסאזוצין הופסקה בשל עליה משמעותית בארועים קרדיווסקולריים (במיוחד אי ספיקת לב) לעומת משתן. בנוסף נמצא כי לחולים אשר במהלך המחקר טופלו בדוקסאזוצין היה לחץ דם סיסטולידיאסטולי גבוה ב 3 מ”מ כספית מקבוצת המשתן. 68% ממטופלי הדוקסאזוצין ו -59% ממטופלי המשתן טופלו בתרופות נוספות לאיזון יל”ד כאשר ערך המטרה עמד על 140 על 90.

בעקבות ביקורת על המסקנות במאמר הראשון בינואר 2000 המחקר הנוכחי בא לבחון באיזו מידה הסיכון היחסי של דוקסאזוצין מול משתן תלוי ב :

1. האם התרופות הנבחנות היו כמונותראפיה או בשילוב עם תרופות נוספות ?

2. השפעת ההבדלים בלחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי ?

נמצא כי בקבוצה שטופלה בדוקסאזוצין כמונותראפיה הסיכון היחסי להתפתחות אי ספיקת לב היה 3.1 בהשוואה למונותראפיה עם משתן. סיכון יחסי זה ירד, אולם לא נעלם, לכדי 1.42 כאשר נוספו תרופות אחרות למישלב הטיפולי.

עיבוד נוסף הדגים כי לאחר תיקנון הפרשי לחץ הדם בין הקבוצות עדיין מטופלי הדוקסאזוצין היו בסיכון יחסי גבוהה פי 2 לפתח אי ספיקת לב.

לסיכום: למטופלי דוקסאזוצין היה סיכוי גבוה יותר ממטופלי המשתן כלורתלידון לקבל טיפול נוסף. אחוז גבוה ולא פורפורציונאלי של מטופלי דוקסאזוצין פיתח אי ספיקת לב בהשוואה למשתן לפני התחלת טיפול בתרופות אחרות. הוספה של כל תרופה כולל תרופות לטיפול באי ספיקת לב הפחיתה את הסיכון היחסי להתפתחות אי ספיקת הלב אולם לא העלימה אותו. הבדלי לחץ דם במהלך המחקר לא שינו באופן מהותי את הסיכון היחסי.

טיפול בדוקסאזוצין בהשוואה לכלורתאלידון נושא בחובו סיכון מוגבר להתפתחות אי ספיקת לב בחולים בעלי יתר לחץ דם הנמצאים בסיכון גבוה, ללא תלות במינון או בטיפול תרופתי נוסף.

למאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה