קווי מנחה קליניים לאיתור וטיפול באנמיה מחסר ברזל

 מטרה: יותר משליש מחוליי אנמיה הם בעלי אנמיה מחוסר ברזל מהם שני שליש בעלי נגעים גסטרואינטסטינליים חמורים המתגלים בקולונו- וגסטרוסקופיה, הכוללים 10-15% נגעים ממאירים.

למרות נתונים אלו לא כל אנמיה עוברת מבחנים לחוסר ברזל.

מטרת קווי המנחה הנה לאתר בקרב חולים אנמיים את החולים עם אנמיה מחוסר ברזל ובהמשך נגעים גסטרואינטסטינליים חמורים.

שיטה: אנמיה מוגדרת לפי Word Health Organization criteria כ HB <13 g/dl לגברים ו HB<12g/dl לנשים.

כאן ממליצים לבדוק רמת פריטין בסרום בכל חולה עם MCV <95fL . ערך זה בעל רגישות של 97.6% לאנמיה מחוסר ברזל. כמו כן בחולים עם ערך של MCV>95fL רק 2.4% מהם מחוסרי ברזל.

בדיקת רמת הפריטין בסרום הנו המבחן המדויק ביותר לאבחון אנמיה מחוסר ברזל. לא נלקחו בחשבון המדדים של transferin-iron saturation, redcell protoporhyrin, reticulocyte count משום שאין להם משמעות נוספת מעבר לרמת פריטין בסרום וכן בשל הרצון לפשט את קויי המנחה לפיכך:

1. חולים עם סרום פריטין < 45 נ”ג/מ”ל הנם חולים עם סבירות גבוה לאנמיה מחסר ברזל. הערך הזה בעל רגישות של 85% ויחודיות 92%. לחולים אלו מומלץ לבצע בדיקת אנדוסקופיה,פרט לנשים ב גיל הפוריות , חולים עם הוראות נגד לאנדוסקופיה וחולים שעברו את הבדיקה לאחרונה.

שכיחות נגעים גסטרואינטסטינליים חמורים בקרב חולי אנמיה מחוסר ברזל נעה בין 50% ל 70%. לפיכך חולים עם תסמינים של מערכת העיכול העליונה מומלץ להתחיל בירור מאזופגוגסטרודאודונוסקופיה. לחולים ללא סימפטומים או עם תסמינים של מערכת העיכול התחתונה מומלץ לראשונה בירור ע” קולונוסקופיה ובהמשך להשלים ע”י גסטרוסקופיה.

2. חולים עם סרום פריטין >100 נ”ג/מ”ל: רגישות 5.5% , יחודיות -29%- כאן מומלץ לשקול סיבות אחרות לאנמיה.

3. חולים עם סרום פריטין בין 45 ל 100 נ”ג/מ”ל רגישות 9.4% ייחודיות 80% לאבחנה של אנמיה מחוסר ברזל. כאן מומלץ לחזור על הבדיקה מאוחר יותר או לשקול המשך בירור ע” ביופסיית מח עצם.

על פי קוי מנחה אלו נבדקו חולים מאושפזים וחולים ממרפאות חוץ משני אוניברסיטאות , ההערכה הקלינית לגבי מדידת הפריטין וביצוע ברור נעשתה במשך 9 חודשים לפני (תקופת הביקורת, 3341 נבדקים( ו9 חודשים אחרי(תקופת ההתערבות, 3173 נבדקים).

תוצאות:נצפתה עליה של 30% בקרב חולים אנמיים שעברו הערכה של רמת הפריטין ב תקופת ההתערבות בהשוואה ל תקופת הביקורת ,ו 24% (8.1% לעומת 6.5% בהתאמה) בקרב החולים עם רמת פריטין בסרום < 45 נ”ג/מ”ל. על סמך קווי המנחה ורמות הפריטין לעייל עלו מספר האנדוסקופיות בתקופת ההתערבות ב67% ובהן נמצאו חולים עם נגעים גסטרואינטסטינליים חמורים ב62% יותר מתקופת הביקורת.

מחברי המאמר מדגישים את הערך והיעילות של השימוש בקווי מנחה אלו באיתור נגעים במערכת העיכול במקרי אנמיה.

( The American Journal of Medicine. September 2002, volume 113)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה