מזה כשנתיים קיים ויכוח נוקב בין הקרדיולוגים לבין הממסד הרפואי בקופות החולים לגבי הצורך והחשיבות בטיפול בתכשיר clopidogrel (חוסם הקולטן ל- ADP שעל פני הטסיות).
המידע הקיים היום בספרות משכנע ומספק גם את הספקנים שביננו כי תוספת פלביקס לטיפול הקבוע באספירין נותן הגנה נוספת לחולים הסובלים מתסמונות כליליות בלתי-יציבות ובחולים שעברו PCI, ולכן אנו ממליצים על מתן תכשיר זה לאורך זמן. אולם, המנצח בויכוח הוא כמובן הממסד הרפואי של קופות החולים שאינו מאשר לחולים טיפול בפלביקס מעבר לחודש אחד, למרות המלצת הקרדיולוג.
בסוף חודש נובמבר התפרסמה ב- JAMA עבודה נוספת המוכיחה שוב את התועלת שבתוספת טיפול ארוך טווח בפלביקס בנוסף לאספירין בהפחתת אירועים איסכמיים.
האם מידע נוסף זה יעזור לשכנע את הקופות? אני בספק…
שם העבודה:
Early and Sustained Dual Oral Antiplatelet Therapy Following Percutaneous Coronary Intervention. A Randomized Controlled Trial
המחברים
Steven R. Steinhubl, MD; Peter B. Berger, MD; J. Tift Mann III, MD; Edward T. A. Fry, MD; Augustin DeLago, MD; Charles Wilmer, MD; Eric J. Topol, MD; for the CREDO Investigators
מראה המקום:
JAMA. 2002;288:2411-2420
רקע: לאחר PCI מתן טיפול משולב בקלוידוגרל ואספירין מקנה הגנה טובה יותר מפני סיבוכים טרומבוטיים מאשר אספירין בלבד. אולם, לא ידוע מהו משך הזמן האופטימלי של הטיפול בשילוב זה של שני נוגדי הטסיות.
מטרות המחקר: להעריך את התועלת ארוכת הטווח (12 חודשי טיפול) של טיפול בקלופידוגרל לאחר PCI ולהעריך את התועלת שבמתן מנת העמסה של התרופה לפני ביצוע PCI, כל זאת בתוספת לטיפול באספירין.
שיטות: זהו מחקר ראנדומאלי כפול סמיות שכלל 2116 חולים המועמדים לעבור PCI. המחקר נערך ב- 99 מרכזים בצפון אמריקה בין יוני 1999 ואפריל 2001.
החולים חולקו באופן ראנדומאלי לקבל מנת העמסה של 300 מג’ קלופידוגרל (n=1053) או פלצבו (n=1063), שלוש עד 24 שעות לפני ה- PCI. לאחר מכן כל החולים קיבלו 75 מג’ קלופידוגרל ליום במשך 28 יום. החל מיום 29 ועד 12 חודשים הקבוצה שקיבלה את מנת ההעמסה קיבלה 75 מג’ ליום וקבוצת הביקורת קיבלה פלצבו. כל החולים קיבלו אספירין במשך כל תקופת המחקר.
המחקר בדק את ההיארעות המשולבת של מוות, אוטם ואירוע מוחי כעבור שנה, ואת ההיארעות המשולבת של מוות, אוטם או צורך ב- PCI דחוף חוזר תוך 28 יום.
תוצאות: במעקב לשנה, טיפול ארוך טווח בקלופידוגרל הביא לירידה יחסית של 26.9% בסיכון המשולב למוות, אוטם ואירוע מוחי
(95% confidence interval [CI], 3.9%-44.4%; P = .02; absolute reduction, 3%).
טיפול מקדים בקלופידוגרל לא הפחית בצורה משמעותית את הסיכון המשולב למוות אוטם או התערבות דחופה חוזרת תוך 28 יום. אולם באנליזה לפי תת קבוצות נמצא כי בחולים שקיבלו את מנת ההעמסה לפחות 6 שעות לפני ביצוע ה- PCI היתה ירידה משמעותית בסיכון היחסי ירידה של 38.6% ( (95% CI, -1.6% to 62.9%; P = .05.
הסיכון לדמם משמעותי כעבור שנה גדל אולם ללא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית.
מסקנות: בעקבות PCI, טיפול ארוך טווח של שנה בקלופידוגרל מפחית בצורה משמעותית את הסיכון ללקות באירוע איסכמי.
מתן מנת העמסה של קלופידוגרל הניתנת עד 3 שעות לפני ביצוע ה- PCI איננה מפחיתה את הסיכון לאירוע איסכמי-טרומבוטי במשך 28 יום, אבל משך זמן ארוך יותר בין מנת ההעמסה לבין ה- PCI מפחית ככל הנראה אירועים אלו.
תמונה 1: שכיחות שילוב האירועים אחרי 28 יום
תמונה 2: שכיחות שילוב האירועים אחרי שנה קלופידוגרל לעומת פלצבו
טבלה: שכיחות היארעות סיבוכים קליניים אחרי שנה קלופידוגרל לעומת פלצבו
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!