נאונטולוגיה

השוואה בין שתי מערכות אוטומטיות לבקרת חמצן בפגים (ADC – Fetal and Neonatal Edition) והערות עורך ניאונטולוגיה ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שנועד לערוך השוואה בין שתי מערכות אוטומטיות לבקרת חמצן בפגים, כאשר אלגוריתם OxyGenie נמצא עדיף על אלגוריתם CLiO2 לשמירה על רוויון חמצן בטווח היעד ומניעת היפרוקסמיה והדגים יעילות דומה במניעת היפוקסמיה, אם כי בעלות של עליה קטנה בהיפוקסמיה קלה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של שני מכשירים לבקרה אוטומטית של חמצן בטווח היעד והופעת אירועי חסר חמצן בדם ועודף חמצן בדם. הם השלימו מחקר אקראי, שכלל 15 פגים שנולדו בין שבוע 24 ועד שבוע 29 ושישה ימים, קיבלו תמיכה נשימתית פולשנית או לא-פולשנית עם רוויון חמצן בטווח יעד של 91-95%. גיל ההיריון עמד על 26 שבועות ו-4 ימים והגיל לאחר לידה עמד על 19 ימים.

התוצא העיקרי היה משך הזמן שערכי החמצן בדם היו בטווח היעד, שהוגדר כ-91-95% עם תוספת חמצן ועל 91-100% ללא תוספת חמצן.

מהנתונים עולה כי משך הזמן עם ריכוז חמצן בדם בטווח היעד היה גבוה יותר עם מערכת OxyGenie (80.2% לעומת 68.5%, p<0.005). מהנתונים עולה כי משך הזמן עם ערכי הסטורציה היו מעל טווח היעד תחת טיפול בתוספי חמצן היה קצר יותר (6.3% לעומת 15.9%, p<0.005), אך משך הזמן בו ערכי הסטורציה היו מתחת לטווח היעד במהלך השימוש במערכת OxyGenie (14.7% לעומת 9.3%, p<0.05).

לא תועדו הבדלים במשך הזמן עם ערכי סטורציה בדם מתחת ל-80% (0.5% לעומת 0.2%, p=0.061). סטייה ממושכת בערכי סטורציה בדם הייתה פחות נפוצה במהלך השימוש במערכת OxyGenie.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אלגוריתם OxyGenie היה יעיל יותר בשמירה על סטורציית חמצן בטווח היעד ובמניעת היפרוקסמיה והיה דומה ביעילותו במניעת היפוקסמיה, אם כי זאת על-חשבון עליה קטנה בהיפוקסמיה קלה.

ADC – Fetal and Neonatal Edition Published, 10 June 2021.

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

נראה כי המערכות האוטומטיות לבקרת חמצן בפגים הולכות ותופסות תאוצה בטיפול השגרתי בפגים. בעבודות קודמות הוכח שמערכות אלו שומרות על ערכי חמצן בטווח הרצוי טוב יותר מאשר גורם אנושי. עבודה זו היא מהראשונות שמשוות שתי מערכות כאלו זו לעומת זו. עבודה זו מדגישה את החשיבות של מי שבוחר להשתמש במערכת בקרת חמצן אוטומטית לבדוק את האלגוריתם של המערכת הזו מאחר וקיימים הבדלים בין המערכות השונות הקיימות בשוק. מלבד העובדה שמערכות אלה שומרות טוב יותר על החמצן בטווח הרצוי הרי הן גם מפנות כח אדם למשימות אחרות ובסופו של דבר מייעלות את העבודה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה