e-med-isral-ribbon

נוירולוגיה

טיפול כירורגי באפילפסיה טמפורלית (temporal lobe epilepsy=TLE)

Long term outcome of temporal lobe epilepsy surgery: analysis of 140 consecutive patients.

L Jutila. A Immonen, E Mervaala, et al 2002;J Neurol Neurosurg Psychiatry;73:486-494.

הרבה מהחולים עם אפילפסיה טמפורלית סובלים מהתקפים מרובים שאינם נשלטים היטב ע”י תרופות אנטי- אפילפטיות.

הטיפול הניתוחי בחולים הרפרקטורים הפך לאחד מהטיפולים המודרניים הבסיסיים ב- TLE ואף הוכח לאחרונה כיעיל יותר בהשוואה לטיפול תרופתי ממושך בחולים אלה.

כ- % 65 ממקרי ה-TLE נגרמים ע”י פתולוגיות בהיפוקמפוס, כשהמימצא השכיח ביותר הוא hippocampal sclerosis .

שיעור הגילוי של פתולוגיות אלה עלה עם השימוש בפרוטוקולים מיוחדים של

MRI, שהינו כלי אבחנתי רגיש וייחודי לאבחנת פתולוגיות שונות, בעיקר במבנים הטמפורליים המדיאליים.

ידוע על-סמך מחקרים קודמים כי הגורמים המנבאים באופן הטוב ביותר תוצאה פוסט-ניתוחית מוצלחת בחולים המנותחים עקב TLE רפרקטורי לתרופות הם סימנים לנזק היפוקמפלי חד-צדדי או פתולוגיות חד-צדדיות של רקמה זרה המודגמות ב- MRI.

השאלות החשובות העומדות כיום בפני האפילפטולוגים הן מדוע לא מושגת בכל החולים תוצאה פוסט-ניתוחית טובה, והאם יש צורך בשיפור תהליך בחירת החולים המתאימים לניתוח.

מטרות עבודתם של ג’וטילה וחב’ היו להעריך את התוצאות ארוכות הטווח של ניתוח ל- TLE מבחינת ההתקפים האפילפטיים וכן לבדוק מהם הגורמים הטרום ניתוחיים היכולים לנבא תוצאה פוסט-ניתוחית טובה במעקב לטווח ארוך.

שיטות.

נבדקו כל החולים שנותחו במרכז הגדול היחידי לטיפול ניתוחי באפילפסיה בפינלנד בין השנים 1988-1999. הוכללו במחקר 140 חולים (67 נשים, 73 גברים).

המעקב לאחר הניתוח כלל בדיקות במסגרת חוץ-אשפוזית כעבור 3 חדשים, שנה אחת ו- 3 שנים לאחר הניתוח.

חלוקת ההתקפים האפילפטיים התבססה על הקלסיפיקציה המקובלת של הליגה הבינלאומית נגד אפילפסיה (ILAE). תדירות ההתקפים הטרום ניתוחית חושבה לשנה שקדמה לניתוח, אך לא נלקחו בחשבון התקפים שאירעו בזמן ניטור הוידאו- EEG או אאורות טמפורליות.

ההערכה הטרום ניתוחית כללה בדיקה נוירולוגית, בדיקת MRI, בדיקתvideo-EEG איקטלית, הערכה נוירופסיכולוגית, בדיקת WADA, והערכה פסיכיאטרית.

הניתוח תואר כריפויי ( curative ) אם ההערכה הטרום ניתוחית הראתה TLE חד-צדדי.

לעומת זאת, הניתוח תואר כמשכך (palliative) אם לחולה היתה אפילפסיה ביטמפורלית או מולטיפוקלית, אם לא ניתן היה להסיר בשלמות את המוקד האפילפטי, אם לחולה היתה פתולוגיה כפולה (אטרופיה היפוקמפלית+פגיעה מבנית אקסטרהיפוקמפלית ע”פ ה- MRI) או משולבת (טמפורלית+אקסטרטמפורלית), פתולוגיה ביטמפורלית ע”פ ה- MRI , או פתולוגיה טמפורלית הנגרמת ע”י רקמה זרה ללא EEG איקטלי.

התוצאה הפוסט-ניתוחית התבססה על הקלסיפיקציה של Engel. חולים עם אאורות פוסט-ניתוחיות הוצגו בנפרד מחולים חופשיים מהתקפים- ע”פ ההצעות של הקלסיפיקציה החדשה של ILAE.

תוצאות.

הגיל הממוצע של החולים בזמן הניתוח היה 32 (טווח בין 14 ל- 54). הגיל הממוצע של התחלת האפילפסיה היה 12 (טווח בין 43-0.1).

משך האפילפסיה הממוצע בזמן הניתוח היה 19 שנים (טווח 2-47).

תדירות ההתקפים לפני הניתוח נעה בין 10 ל- 1655 (!!!) התקפים לשנה.

ברוב החולים (82%) רוב ההתקפים היו פוקליים, עם הפרעה במצב ההכרה ו- EEG איקטלי פוקלי.

כמו כן, לרוב החולים (74%) היה TLE חד-צדדי ע”פ ההערכה הטרום-ניתוחית.

סוג הניתוח השכיח ביותר (81%) כלל רזקציה טמפורלית אנטריורית ואמיגדלוהיפוקמפקטומיה.

46% מהחולים עם TLE חד- צדדי הפכו לחופשיים מהתקפים, ל- 10% היו רק אאורות פוסט-ניתוחיות ול- 15% היו התקפים אפילפטיים נדירים במעקב שנמשך 2.6±5.4 שנים, טווח- 0.25 עד 10.5 שנים. התוצאה הפוסט ניתוחית הטובה ביותר הושגה לאחר שהוכנס לשימוש פרוטוקול MRI סטנדרטי (1993-1999): ב- TLE חד-צדדי, 52% מהחולים הפכו לחופשיים מהתקפים, ל- 7% היו רק אאורות פוסט-ניתוחיות ול- 17% היו התקפים נדירים (מעקב ממוצע- 3.8 שנים, טווח- 0.25-6.5 שנים).

במקרים הפליאטיביים, הפחתה של לפחות 80% בהתקפים הושגה ב- 71% מהחולים (מעקב ממוצע- 3.1 שנים, טווח- 1.1-6.8 שנים).

רוב ההתקפים החוזרים (86%) ארעו בשנה הראשונה שלאחר הניתוח, והתוצאה הניתוחית לאחר שנה לא היתה שונה מהתוצאה ארוכת- הטווח.

אטרופיה היפוקמפלית חד-צדדית עם/בלי אטרופיה קורטיקלית טמפורלית ב- MRI, פתולוגיות מבניות אוני-טמפורליות אחרות ב- MRI, התחלת אפילפסיה לפני גיל 5 והתקפים פוקליים עם הפרעה איקטלית במצב- ההכרה ו- EEG איקטלי פוקלי כסוג ההתקפים העיקרי- ניבאו כולם תוצאה פוסט-ניתוחית טובה (Engel I-II ).

מסקנות.

התוצאה של שנה אחת לאחר ניתוח ל-TLE מנבאת במידה רבה את התוצאה הפוסט-ניתוחית ארוכת הטווח.

פתולוגיה חד-צדדית ב- MRI, התחלה מוקדמת של אפילפסיה וסוג ההתקפים הם הגורמים הקשורים עם תוצאה פוסט- ניתוחית טובה.

הצעות לקריאה נוספת:

  • Wiebe S, Blume WT, Girvin JP, et al. From the Effectiveness and Efficiency of Surgery for Temporal Lobe Epilepsy Study Group. A randomized, controlled trial of surgery for temporal lobe epilepsy. N Eng J Med 2001;345:311-18.

  • Sperling MR, OConnor MJ, Saykin AJ, et al. Temporal lobectomy for refractory epilepsy. JAMA 1996;276:470-5.

  • Kuzniecky R, Burgard S, Faught E, et al. Predictive value of magnetic resonance imaging in temporal lobe epilepsy surgery. Arch Neurol 1993;50:65-9.

  • Radhakrisnan K, So EL, Silbert PL, et al. Predictors of outcome of anterior temporal lobectomy for intractable epilepsy. A multivariate study. Neurology 1998;51:465-71.

  • Engel J, Van Ness PC, Rasmussen TB, et al. Outcome with respect to epileptic seizures. In: Engel J, ed. Surgical treatment of the epilepsies, 2nd ed. New York: Raven Press, 1993:609-21.

  • Wieser HG, Blume WT, Fish D, et al. Proposal for a new classification of outcome with respect to epileptic seizures following epilepsy surgery. Epilepsia 2001;42:282-6.

    • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    © ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
     כל הזכויות שמורות
    09-765-8233 

     

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
    להרשמה לאתר
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה