הסקירה שתובא להלן מתייחסת לאינפורמציה שפורסמה בעיתונות המדעית ב- 4-3 החדשים האחרונים. ויטמין C היא בין הויטמינים הנחקרים רבות בהקשר ליכולתו למנוע או אף לשמש כאמצעי לריפוי מחלות שונות.
חיפוש ב- Pub-med מראה שעד כה פורסמו 21249 מאמרים כאשר 1206 מהם בשנת 2001.

חומצה אסקורבית (ויטמין C), ויטמין מסיס במים ממלא תפקיד חשוב בתהליכים ביולוגיים רבים כולל: לכידה של רדיקלים חופשיים (נחשב גם כאנטיאוקסידנט), סינתזה של קולגן והורמונים, תהליכי הומאוסטזיס והגנה על שומני הממברנה אשר כתוצאה מחמצונם יתכן וישפיעו על סיכונים למחלות כרוניות.

מחקרים פרוספקטיבים הראו על קשר הפוך באופן משמעותי בין צריכת ויטמין C ומחלות לב או סרטן. ריכוז ויטמין C שהביא לכך, היה שונה במחקרים השונים. חלק מהמחקרים הראו שריכוזים מאד נמוכים של ויטמין C העלו את הסיכון למחלות לב; אך לא באוכלוסיה עם צריכה ממוצעת; והפוך, מחקרים אחרים הראו סיכון למחלות בפרטים אשר צרכו תוספי ויטמין C ואשר גלו אצלם ריכוז גבוה של ויטמין C.

במרץ שנה זו (Lancet, 2001; 357:657) פורסם מחקר פרוספקטיבי שהתנהל במשך 4 שנים שנערך ב- 19496 אנשים ונשים בגיל 79 45 שנה בהם בחנו את הקשר בין רמת ויטמין C בפלזמה ומקרי מוות כתוצאה ממחלות לב קרדיוסקולריות, מחלות לב אסכמיות וסרטן.

האוכלוסייה חולקה לחמש קבוצות (Quintiles) לפי רמת חומצה אסקורבית שנמצאת בפלסמה.

להלן הממצאים העיקריים:
א. כמות חומצה אסקורבית בפלסמה של נשים בכל חמשת הקבוצות היתה גבוהה מאשר בגברים כאשר הנשים נתגלו כמשתמשות בויטמין C כתוסף יותר מאשר גברים.
ב. בגברים, הסיכון היחסי למחלות קרדיוסקולריות, מחלות לב אסכמיות וסרטן היה הפוך יחסית לריכוז חומצה האסקרובית. כאשר בריכוז הנמוך של ויטמין (21mmol/C) ערך הסיכון היחסי נחשב: 1. בריכוז הגבוה של חומצה אסקורבית (73mmol/L), הסיכון היחסי למחלות לב קרדיוסקולריות היה 0.29, אסכמיות 0.32 וסרטן 0.45.
ג. כנ"ל בנשים, אך יחס זה לא היה משמעותי במקרה של סרטן.
ממצאים אלו, הם ללא תלות בגיל לחץ דם סיסטולי, רמות כולסטרול בדם, הרגלי עישון, סוכרת ושימוש בתוספים.
במחקר עוקבה (Cohort) זה התיחס לריכוז חומצה אסקורבית בפלסמה אשר היה במיוחד קשור לכמות הפירות והירקות הנאכלים (עליה ב- 20mmol/L שווה לצריכה של 50 גר' פירות).

החוקרים הסיקו:
עליה קטנה בכמות הנאכלת של פירות וירקות (50 גר' ליום) מומלצת מאד כאמצעי מניעה.
ערך מוסף להמלצה זו: צריכה של פירות וירקות מלווה גם בעליה בצריכה של מרכיבי מזון אחרים כמו, אשלגן, פולת, סידן, מגנזיום, סיבים תזונתיים ואיזופלבונים שגם הם לוקחים חלק במניעת מחלות.

תוצאות סקר זה
התוצאות תומכות בכך שצריכה בינונית של פירות וירקות טובה מאד לבריאות. יחד עם זאת, המחקר עדין סקפטי לפחות בחלקו באם תוספי ויטמינים יתנו את אותו אפקט שהוזכר. ויטמין C מצוי בצורות שונות של תוספי מזון אך גם בתחום רחב של פירות וירקות. לכן נטילת ויטמין C בתוסף מחכה להוכחות ברורות יותר.

מחקר נוסף:
מחקר אחר שפורסם בנושא זה ואשר פורסם ב-Am. J. Clin. Nutr. (2000) 72:139-145, אף הוא נערך באוכלוסיה רבת משתתפים. עיקר תוצאותיו דומות: גברים אשר רכוז החומצה האסקורבית בסרום היה נמוך גילו עליה בסיכון למות בעיקר מסרטן. לא כן הדבר בנשים.

כבר הזכרנו שויטמין C נחשב גם כאנטיאוקסידנט (מונע חמצון). נתונים אפידיומולוגים מציינים שאנטיאוקסידנטים במנת המזון ממלאים תפקיד הגנתי כנגד התפתחות סרטן.

מולקולת החמצן בגוף עוברת שלשה תהליכים עוקבים שבכל אחד מהם, מוחסר אלקטרון אחד שבמהלכם החמצן הופך להיות מאד ריאקטיבי המכונה ROS) ,Reactive Oxygen Species) אשר יכול לגרום להרס ישיר של מולקולות גדולות כמו חלבונים ו- DNA המביא למוטציות. ROS יכול לתקוף גם חומצות שומן בעיקר .PUFAs בדרך לא אנזימתית או אנזימתית דרך מערכת ליפואוקסיגנזות וציקלואוקסיגנזות. ויטמין C שנחשב אנטיאוקסידנט הוצע כאמצעי "ריפוי" בגלל יכולתו ללכוד את ROS ולמנוע את ההתקפה של השומנים, ההופכים כמקור ל- ROS אשר בהתפרקותם יכולים ליצור genotoxins.

במחקר in vitro אשר פורסם ב- Science (2001) 292:2083-2086 בחנו את היכולת של ויטמין C בריכוזים שונים וברמות שניתנים למצאם בסרום במניעת שומנים הידרופרואוקסידזות אשר פוגעות ב- DNA. הממצאים הראו ויטמין C איפשר הווצרות מולקולות ביניהם כאלו הנוצרים בעקבות המטבוליזם של הידרופרואוקסידזות אשר היו מסוכנות ובעלות פעילות מוטגנית גבוהה ופגיעה ב- DNA, כלומר ויטמין C הופך להיות פרואוקסידנט בנוכחות מתכות.
משתמע, שויטמין C עלול לפחות בריכוזים גבוהים להיות מסוכן.

הערות העורך:
המאמרים:
זה שפרסם ב- Am, J. Clin. Nutr. וזה שפורסם ב- Lancet הם מחקרים אפידיומולוגים (יש בהם הרבה מן הסוביקטיביות) ואינם "אולי" עומדים במבחן המחקר האקספרמנטלי. יחד עם זאת, אוכלוסיה רבת משתתפים שמשה את שני המחקרים. שבודאי יכולה לשמש כאינדיקציה.
המחקר ב- ,Sciene אמנם עוקב אחרי ההשפעה של ויטמין C על יצירת מוליקולות בעלי פעילות מוטגניות. אך זהו מחקר in vitro כאשר תבחן פעילות זאת על מערכת תאים וברמה של הרקמה ניתן יהיה להגיב.

דעה אישית:
יש להתמיד בצריכת פירות וירקות כהמלצה לכל האוכלוסייה כאשר ביל מבוגר (55 ומעלה) לא הייתי "פוסל" מתן מתון של ויטמין C כתוסף. על אף שמעורבותו של ויטמין C בהגנה בפני התפתחות סרטן עדין היפותטית. צריכה של פירות וירקות כאמצעי עזר במניעת מחלות לב, אכן מועילה.