הסקירה מתבססת על שלושת המקורות הבאים; כולם משנת 2001 המומלצים לעיון:

1. Arch Inter Med (2001) 161:285
2. Am J Clin Nutr (2001) 74:415, 464, 603

לפני שנציג את הממצאים של המחקרים השונים נציין את המשמעות הקלינית של w-3 שהצטברה לאור כל המחקרים עד היום.
ההוכחה הזמינה כיום מכל הניסויים הקליניים שנעשו באופן אקראי מצביעה על כך של w-3 יש תפקיד במניעה של מחלות לב (CHD) לפחות Secondary. יש להמליץ לכן כבר בתחילה הטיפול להעלות את צריכת הדגים עד כדי 21 ארוחות דגים בשבוע. באם זה לא "נסבל" בקיבה אזי נתן להמיר זאת ב- 21 קפסולות ליום של שמן דגים (1000 750 מ"ג של EPA), "טפול" כזה מוצע למשל במקרה של היפרטריגליצרדמיה חמורה.
אולם, במצב של primary prevention יש צורך בהוכחות נוספות. יחד עם זאת, יהיה נכון וגם נבון לעודד צריכה של דגים וכן חומצות שומן w-3 ממקורות אחרים שהזכרנו לעיל (עוד נחזור להמלצות סופיות).

להלן הפעולות בהן w-3 יסייעו למניעת CHD ומות פתאומי :

1. מניעת סבוכים קארדיאלים הנובעים מפברילקציות וכו'.
2. משמשות כגורם אנטיטרומביטי.
3. מעכבות גדילה של הקריש האתרוסקלורוטי.
4. פועלות כגורם אנטי דלקתי (כתוצאה מעיכוב סנתזה של ציטוקינים ומיטוגנים).
5. מזרז פעילות אנדותליאלית לשחרור NO הגורם להרחבת כלי דם.
6. גורמות לירידה בריכוז השומנים ו- VLDL ומעלות את ריכוז .HDL מבלי להיכנס להיסטוריה של חומצות אומגה-3 שהחלה עם האסקימוסים וכלה ביפנים, נערך לאחרונה מחקר בקרב שבט קנדי שחלקו עדין חי בחלק הקר וניזון בעיקר מדגים, צדפים ויצורים אחרים, בד"כ מבושלים חצי נא כאשר סה"כ מנת המזון היומית שלהם עשירה בשומן מכל הסוגים והמינים. ההשוואה נערכה עם אותה אוכלוסייה אשר "התאקלמה" בתנאים המערביים של קנדה (Inuit of Nunavik). המחקר נערך במטרה להבהיר באם קיים קשר בין ריכוז
w-3 EAP ו- DHA וגורמי סיכון שונים למחלות לב.
במחקר זה השתתפה אוכלוסייה שמנתה 426 בגילאים 74 18 שנה המחקר החל ב- 1992; כולם רואינו ו"זכו" לביקור קליני, שבו נלקחו דגימות דם לבדיקת הרכב חומצות השומן.

תוצאות
התוצאות הראו על קשר חיובי בין חומצות אומגה 3 לרכוז HDL בפלסמה. קשר הפוך נמצא עם ריכוז הטריגליצרידים (ככל שעלה ריכוז אומגה 3, ריכוז הטריגליצרידים ירד). ולהיפך, ריכוז הכולסטרול , LDL כולסטרול והגלוקוז עלה כאשר חומצות שומן אומגה 3 בפלסמה עלה. לא היה כל קשר משמעותי בין חומצות שומן w-3 ורמות האינסולין ולא עם רמת לחץ דם ציסטולי או סיסטולי.

מסקנה
המסקנה אליה הגיע מחקר זה, כדלקמן: צריכה של מוצרי דגים עשירים ב- EPA ו- DHA, יש בה מן התועלת כנגד גורמי סיכון אחדים הכרוכים במחלות קרדיוסקולריות. מקרי מחלות הלב שבשבט הקנדי הנמוכים הם תוצאה של תזונה עשירה ב- n-3.

לדעתי התוצאות של המחקר תומכות אמנם במסקנה זו אך רק באופן מתון ולא מרחיקת לכת כפי שחוקרים אלו הציגו. אחד האפקטים הבולטים של חומצות n-3 היא האפקט האנטיטרומבטי. טרומבוזה הינה אחד הסיבוכים העיקריים במחלות האטראוסקלרוזיס הקורונרי אשר מוביל לאוטם לבבי Myocardial infraction. EPA מעכבת סנתיזה של טרומבוקסן A2 מחומצת השומן ארכידונת בטסיות .
(platelets) טרומבוסקסן A2 גורם לאגרגציה של הטסיות ולכווץ כלי דם. חומצות שומן w-3 חוסמים את הסינתיזה של טרומבוקסן A2, זמן הדימום עולה ומספר הטסיות העוברות אגרגציה יורד. בנוסף לכך מתן של n-3 מצריך יצירה של prostacyclin פרוסטגלנדין הגורם להרחבת כלי דם ולפחות הידבקות של טסיות הדם.

מחקר אפדיומולוגי נוסף שאף הוא פורסם השנה ונערך באוכלוסיה אף היא בקנדה אך בקיובק, אשר כללה 1460 משתתפים בגילאים 74 18 שנים. מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין ריכוז n-3 בפוספוליפידים בפלסמה. גורמים סיכון למחלות קרדיווסקולריות שונות, בקרב אוכלוסיה זו.
המחקר גילה שבקרב אלו אשר צרכו דגים בכמות משמעותית ריכוז
w-3, EPA ו- DHA גבוה יחסית. החוקרים דווחו על קשר חיובי בין EPA וכמות הכולסטרול הכללי, LDL כולסטרול, HDL כולסטרול, ולחץ דם סיסטולי או דיאסטולי. לא היה שנוי ברמות גלוקוז ואינסולין בפלסמה. כמו כן נמצא קשר חיובי בין היחס של EPA לחומצה ארכידונית, כולסטרול כללי ו HDL כולסטרול, לחץ דם. אך נמצא קשר שלילי עם היחס של HDL כולסטרול.

מסקנה
לאור כל זה המסקנה הייתה על רמז המראה שהריכוז של EPA ו- DHA בפוספולידים שבפלסמה הנו בבואה לצריכת דגים בקנדה קויבק. היחס של EPA לארכידונית יכול להיות בעל השפעה חיובית על ריכוז HDL כולסטרול.

כפי שאנחנו יודעים שמנים ובכלל חומצות שומן w-3 רגישות מאוד לחמצון שזו למעשה הסכנה העיקרית בצריכת השומנים השונים. הפעם נבדקה השפעת צריכת w-3 על מדת המצאותן בממברנה של כדוריות דם וכן הסכנה למידת חמצונם ובכך לגרום להמוליזה. האוכלוסייה שנבחרה לניסוי זה: היפרטריגליצרידמים (רמות גבוהות של שומנים), אשר צרכו 6 גרם דגים מדי יום למשך 8 שבועות.
חומצות n-3 הגנו בפני המוליזה של כדוריות דם במשתתפי הניסוי שהיו נורמוטריגלצרידים אך לא בהיפרטריגליצרדמיה. המסקנה מכך למרות שחומצות שמן מועדות לסכנת חמצון אך מהוות גורם חשוב לשלימות הממברנה. ניתן אם כן ל"אמצן" כאמצעי מניעה.
עד עכשיו התרכזה סקירה זו בשתי חומצות השומן EPA ו- DHA שהמקור העיקרי להן הוא שמן דגים. מדווח גם על חומצה נוספת השייכת למשפחת n-3 שמקורה בצמחים בעיקר פשתן הקרויה a לינולאית. במהלך המטבלוזים שלה בגוף היא הופכת ל- EPA.

נבחנה השאלה האם העשרת המזון עם a לינולאית היא בקשר הפוך עם התפתחות מחלות לב.
667 גברים בגיל 8464 מהולנד, כולם ללא CAD השתתפו בניסוי. לאחר מעקב של 10 שנים שנערך עליהם בקשר "להתנהגות התזונתית" התגלו 98 מקרים של CAD. לאחר התאמות של גיל, כמות חומצות השומן הנאכלות ובעיקר מקבוצת הטרנס לא נמצא שיש קשר בין צריכת חומצה a לינולאית והתפתחות מחלות לב.
מחקר זה לא הראה על תועלת תזונתית תוך שימוש ב- a לינולאית כאמצעי למניעת מחלות לב.

מכל הסקירה הזאת נובעות המסקנות הבאות:

מחקרים אפדיומולוגים, עם בע"ח וכן ניסוי התערבות בבני אדם הם הוכחה מספקת לתמוך בכך שאכן לחומצות w-3 יש היכולת להיות גורם מונע בפני התפתחות מחלות לב. קיימים מחקרים אחדים שנעשו בצורה אקראית המראים על ירידה יחסית בסיכון בהתפתחות מחלות לב הדומה לזו שהתקבלה בתרופות המבוססות על העיקרון של עיכוב האנזים הידרוקסיל מתיל גלוטריל (HMG) אנזים מפתח בביוכימיה של כולסטרול. תפקיד של w-3 במניעת Seconodary prevention נתמך ובאופן ברור ע"י מחקרים קלינים שנעשו לאחרונה ובאופן אקראי ברחבי העולם. אולם תפקידם של w-3 ב- primary prevention מחכה למחקר עתידי.

ההמלצות לצריכה של w-3 בהשוואה לכמות (הממוצעת הנצרכת) בארה"ב מסוכמות בטבלה הבאה:

מקורות אחדים לחומצות שומן w-3 (תכולה יחסית גבוהה) גרם/100 גר' חומר גלמי.

הערת העורך/הבעת דעה:
היום עם ההסכמה של מקבלי ההחלטות שניתן ליחס לחומצות w-3 תועלת בריאותית על מוצרים המכילים כמות סבירה של w-3. ראוי גם שבמדינת ישראל יאמצו המלצות אלו.