כיצד להתמודד עם תקיעות בטיפול, בתנאים של שיתוף פעולה ואמון ?
“על פרשת דרכים”
מאת יששכר עשת, המחלקה לרפואת משפחה, טכניון חיפה.
במאמר קודם שאלה דיאטנית קלינית מנוסה לגבי רגעי תקיעות, כאשר יש קשר טוב ואמון. אלו הן שאלות שיכולות להעסיק כל מטפל באשר הוא: רופא, פסיכולוג, עו”ס, אחות ואפילו מוסכניק.
1. איך לגרום למוטיבציה אצל המטופל?
2. כיצד לסיים את הפגישה בשיא כדי שהמטופלת תרצה לחזור ולהמשיך בטיפול קשה?
3. על אף קשר אישי חם איך לעזור למטופלות תקועות? אולי הן פשוט אינן רוצות לבצע את השינוי גם אם הצהרתית הן טוענות שכן?
1. איך לגרום למוטיבציה אצל המטופל?
מוטיבציה מועצמת כתוצאה מקשר משמעותי בין מטפל למטופל ומשפחתו, הגדרת מטרות ריאליות, הצלחות קטנות ועידוד על אף כישלונות חוזרים.
אי הצלחה בטיפולים שכאלה, לא תמיד הוא בעיית מוטיבציה, כלומר רצון. חלקם מגיעים עם רמת מוטיבציה נמוכה, ורק כדי לרצות אנשים קרובים ו”מנדנדים”. חלקם באים להשתיק את קול האשמה שלהם. לכן חשובה התקווה וחשוב להשאיר דלת פתוחה.
2. כיצד לסיים את הפגישה כדי שהמטופלת תרצה לחזור ולהמשיך בטיפול קשה?
חשובה התקווה בסיום פגישה. חשובה האמונה של המטפלת ביכולת להצליח. חשוב שהמטפלת תבטיח כי עצם תהליך ההתמודדות יש בו למידה והתפתחות אישית שתסייע במשימות קשות ומורכבות אחרות בחיים. לכן חשיבות ההמשכיות בטיפול היא למידה על העצמי המתמודד עם רגשות ייאוש ותסכול,
ניתן להגדיר את המטופלת במצב ה”תקיעות” כנמצאת “על פרשת דרכים”. ועליה לקבל החלטות לגבי המשך דרכה בחיים. אל מי תפנה? למטפל? לרופא? לבעל? האם תבחר בדרך שמירה על הבריאות או בדרך ההרס העצמי? לא אחת ברגעים אלו הפניה לאיש בריאות הנפש מסייעת. ישנם גם רופאי משפחה המיומנים בהתמודדות במצבים הללו.
השאלות שניתן לשאול בדרך אמפטית הן: במצבך היום, כאשר יש הרעה במצב, איזה הנאות יש לך? איזה סיפוקים? מה את מרוויחה? מה תפסידי אם יחול שינוי בכיוון הרצוי? מה יהיו הקשיים, מה יחסר לך?
דרך אחרת להתמודד עם תקופה קשה זו היא להציע למטופלת לראות את עצמה כמנהלת מאבק פנימי עם הרצון להרס עצמי “שיש לו חיים משלו”. המטפלת מצטרפת למאבק, ושתיהן מנהלות את המאבק יחדיו נגד כוחות ההרס. השיחות הן על הכישלונות וההצלחות של שתיהן במאבק הממושך והקשה. השיחות מתנהלות בלשון אנחנו: האם השבוע התקדמנו? האם הצלחנו מעט לנצח את כוחות ההרס? האם אנו בדרך להשתלט על כוחות אלו? בואי נבדוק מה עוד ניתן לעשות? יש עוד משהו שאת רוצה ממני שאולי אוכל לתרום למאבק המשותף שלנו? במצב זה ניתן לשאול האם כדאי לצרף עוד דמויות למאבק, למשל רופא, או איש בריאות הנפש, למשל את הבעל או חברה, למשל קבוצת תמיכה. הצטרפות נוספים למאבק לפעמים מסייעת.
במצבים הללו יתכן אפילו לגלות סימני דיכאון קלים ואף יותר מכך. יתכן גם שמדובר בעליה במשקל שמבטאת קול זעקה לכאב ותסכול הצובעים את חייה בתקופה זו בצבעים כהים. שינוי ישתיק את קול הזעקה ומי ישמע אותה? המטפלת יכולה לגעת בעדינות בנושאים הללו באמצעות שאלות כגון, מה קורה לך בחיים? מהן תוכניותיך לעתיד הקרוב, בעבודה, עם חברות? מה את רוצה לעצמך להמשך דרכך?
3. על אף קשר אישי חם איך לעזור למטופלות תקועות? אולי הן פשוט אינן רוצות לבצע את השינוי גם אם הצהרתית הן טוענות שכן?
ואם מגיע הרגע שבו יש להיפרד, חשוב שתהיה זו פרידה שיש בה מקום למטופלת להביע אכזבה ולמטפלת להכיל רגשות אלו, לקבלן, ולהציע תקווה וסיכוי אצל משהו אחר, מומחה אחר, כיוון אחר. הכישלון הוא של השותפות שלא צלחה על אף הקשר הטוב. יש רגעים שבהם איננו יעילים עוד ולפעמים דווקא בגלל מעורבות יתר. זהו רגע שיש לחתור לסיום מבלי להאשים, מבלי להטיל אחריות על המטופלת. זה הרגע שבו יש להדגיש את מאמציה של המטופלת ואת מאבקה. להראות שהיא עדיין בפרשת הדרכים, אך לומדת על עצמה ועל חייה ושאל לה להרפות מדרך הבריאות ודרך המאבק נגד ההרס העצמי. חשוב להציע לפנות לעזרה אחרת, או לנסות לבד, אך לא להרפות. אפשר להציע מנוחה ממאבק ואחרי זמן מה לשוב אליו בכוחות מחודשים, אל המטפלת או למשהו אחר.
לא נוכל לנצח בכל המאבקים שלנו ביחד עם המטופלים, אך נוכל לכבד את דרך המאבק, את ההישגים החלקיים, את הסיכוי שבסיום מאבק יהיה גם הישג משמעותי ובעיקר את הערך שלנו כבני אדם כאשר אנו רואים עצמנו מחויבים לצעוד בדרך של משמעות.
המעקב
כותבת הדיאטנית לבקשתי:
“תודה על ההתעניינות. ובכן, הלקוחה שלי מדווחת על שינוי מדהים בהרגלי האכילה שלה, והיא מציינת שזה בזכותי, היא נרשמה לייעוצים נוספים ובינתיים לא חלה עלייה במשקל, כלומר יש עמידה ביעדים, מה שחשוב הוא שאני השתכנעתי שאני מאוד עזרתי לה ושהיא מאוד זקוקה לתמיכה ולמעקב שלי. המון תודה.”
לדיאטנית שלום רב.
שמחתי לקבל את דיווחך. הוא מעיד יותר מכל על כך שהצלחתן לבנות שותפות טובה. שותפות זו זכתה לשמחה של ההצלחה ושל המאבק לתת כוח לחיים ולבריאות. שותפות זו תעמוד לכן גם ברגעים אחרים של משבר.
ההצלחה גם מעידה על הכוחות שיש למטופלת. מטפלים שונים נוהגים להמעיט מערכם ולתת יותר מקום למטופלים בהצלחה. בכל מקרה ההחלטה לגבי השאלה של מי הצלחה? תלויה בצרכים התלותיים של המטופל מול צרכי העצמאות שלו. המטפל ינסה להעריך את צרכיו ועל פי ההערכה, להכריז על “חלוקת אחוזי ההצלחה בין המטפל למטופל.” בכך יתרום המטפל להרגשתם הטובה של המטופלים על פי צרכיהם. יש מטופלים הזקוקים לכוחו “וקסמיו של המטפל” ויש הזקוקים לאישורו על הצלחתם הם.
בהצלחה וכל טוב ואשמח לייעץ גם בהמשך.
הודעה חשובה לכל מנויי e-Med מכל ההתמחיות:
רופאים ובעלי מקצוע הקוראים מעקב מקרה זה מוזמנים להביא בפנינו בעיות נוספות. החומרים מובאים בעילום שם ובאופן מוסווה. פשוט כתבו לנו או ישירות ליששכר עשת
וכך נוכל כולנו ללמוד ולהתעשר מבלי להיחשף שלא לצורך.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: הרצאות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!