פרופ’ זכריה מדר ראש המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה

במהלך השנתיים האחרונות חלה התקדמות נכרת בבסוס ההכרה של סיבים תזונתיים כמרכיב תזונתי חשוב לבריאות האדם. לאור זה שונתה ההגדרה של סיבים תזונתיים כדלקמן: “סיבים תזונתיים הנו החלק האכיל מהצמח או פחמימות אנלוגיות אשר עמידות לעיכול וספיגה במערכת העיכול העליונה של האדם ואשר עובר תסיסה חלקית או שלימה במערכת העיכול התחתונה. סיבים תזונתיים כוללים: פוליסכרידים, אוליגוסוכרים, לגנין וחומרים צמחיים נלווים. סיבים תזונתיים מעודדים אפקטים פיזיולוגיים חיוביים כמו שלשול במקרה הצורך ו/או הורדת כולסטרול בדם ו/או הורדת גלוקוז בדם”. הגדרה זו התקבלה בעיקרה על כל הקהילה התזונתית בעולם (1). יחד עם זאת, הקהילה האירופאית אינה שלמה בעיקר לאור הטענה שאינה כוללת גם אם המושג עמילן עמיד Resistance starch היינו עמילן עמיד בפני עיכול ועשוי להביא לאותה תועלת שהוזכרה לעיל. “הסירוב” לכלול מושג בהגדרה הכללית נובעת בעיקר בגלל העדויות המעטות על האפקטים הפיזיולוגיים של העמילן העמיד. שני איגודים גדולים אמריקאים, האגודה לסוכרת והאגודה למחלות לב ובסיוע ה- FDA ממליצים על שימוש ב-( Health claim ( 2  של סיבים תזונתיים מסיסים בעיקר להורדת כולסטרול. כך מציין ה- FDA: שלאור הממצאים הרבים נמצא, שישנה הסכמה מדעית משמעותית על קיום קשר בין סיבים תזונתיים מסיסים בעיקר בטא-גלוקן אשר מקורו משיבולת שועל והפחתת הסיכון למחלות הלב כתוצאה מהורדת כמות הכולסטרול.

מחקר שנערך בשנה האחרונה (3 ) בחר שני מקורות של סיבים תזונתיים אשר אושר לגבם Health claim והם בטא-גלוקן ופזליום, לבחון את השפעתם בהפחתת פרופיל השומנים כפקטור סיכון במחלות לב. השתתפו במחקר 68 מתנדבים היפרליפדמים שצרכו את דיאטת הניסוי (עשירת סיבים) ודיאטת בקרה (עניה בשומן ובכולסטרול) למשך חודש בשיטה של .randomized crossover מקור הסיבים היה ביתא-גלוקן או פזיליום שהכילה 8 גר’ סיבים תזונתיים מסיסים. הגרף הבא מראה שבהשואה לדיאטת הבקרה, סיבים תזונתיים הורידו באופן משמעותי את סה”כ הכולסטרול וכן את היחס ,Total: HDL- Chol היחס LDL: HDL אף הוא ירד והמעניין שגם רמת אפוליפופרוטאין I B:A אף היא ירדה. כאשר לוקחים את הפרמטרים אלו ובוחנים אותם באור של מבחן ,Framingham בנוסחה להערכת סיכון למחלות, מקבלים ירידה לסיכון במחלות לב.

תוצאות מחקר זה תומכות באישור של FDA להשתמש בסיבים אלו כאמצעי להקטנת הסיכון במחלות לב.

באשר לשימוש בסיבים תזונתיים כאמצעי עזר בטפול בסרטן, אין דעת FDA כפי שהזכרנו לעיל, זאת לנוכח חוסר העקביות בתוצאות. הספקות לקשר בין סיבים תזונתיים וסרטן עדיין קיימים. יחד עם זאת, ההמלצה הכללית להעלות את כמות הסיבים גם למצב הזה תקפה ואף מתחזקת.

השנוי באחוזים בפרופיל השומנים בקבוצת הנסוי (?) ובקבוצת הבקרה ( )

כאשר לוקחים את הפרמטרים אלו ובוחנים אותם באור של מבחן ,Framingham בנוסחה להערכת סיכון למחלות, מקבלים ירידה לסיכון במחלות לב.

תוצאות מחקר זה תומכות באישור של FDA להשתמש בסיבים אלו כאמצעי להקטנת הסיכון במחלות לב.

באשר לשימוש בסיבים תזונתיים כאמצעי עזר בטפול בסרטן, אין דעת FDA כפי שהזכרנו לעיל, זאת לנוכח חוסר העקביות בתוצאות. הספקות לקשר בין סיבים תזונתיים וסרטן עדיין קיימים. יחד עם זאת, ההמלצה הכללית להעלות את כמות הסיבים גם למצב הזה תקפה ואף מתחזקת.

באופן כללי כל המקורות הגרעינים אשר יכילו מקור זה של סיבים תזונתיים ברמה עד 10% יהיו רשאים להשתמש ב- Health claim. יחד עם זאת, עדין אין המלצה המכירה בכל הסיבים התזונתיים כתוסף מזון .(supplement) במקום זה, סיבים תזונתיים נתנו כדוגמא הראשונה ל- Functional Food, מושג הנפוץ בימים אלו. הרבה מזונות ידועים כמספקי מרכיבי מזון הן איכותית והן כמותית אך רק רכיבי מזון מסוימים נחשבים גם בבעלי תועלת פונקציונלית להקטנת סיכונים של מחלות ו/או לשמור על בריאות

תקינה, כדוגמת הסיבים התזונתיים. כהגדרה קצרה: “מזון פונקציונלי מזון המכיל מרכיבי מזון שתוכננו למען הקטנה או דחיית מחלות מסוימות”. ברור שסיבים תזונתיים כלולים בהגדרה זו.

לבסוף, נכון הוא שאין עדיין המלצה לצרוך את הסיבים התזונתיים כתוסף מזון אך הכללה של מקורות סיבים תזונתיים בתוך מוצרי מזון כמזון שמושי Functional Food בודאי ראויה לציון. מוצרים אלו ראויים לעידוד.

עצה לתעשיית המזון בארץ להשתמש בשני מקורות של סיבים תזונתיים: האחד בטא-גלוקן (3 גר’ ליום) ופזיליום (7.12 גר’ ליום) בתוך מוצרים אשר יאפשרו Health claim לפחות לאלו הסובלים ממחלות לב.

Reference

. Dietary reference intakes: Proposed definition of dietary fiber (2001). The National Academies Press.

Food and drug administration, HHS (2002).Food labeling: health claims, soluble dietary fiber from certain and coronary heart disease. Interim final rule. Fed. Regist 67:61773.

Jenkins et al (2002). Soluble fiber intake at a dose approved by the US food and drug administration for a claim of health benefits: serum lipid risk factors for cardiovascular disease assessed in a randomized controlled crossover trial. Am. J. Clin. Nutr. 75:834.