R.Naseer et al,Atlantoaxial instabillity treated with transarticular screw fixation.

International orthopaedics[2001]25:268-271

המייצב העיקרי של המיפרק האטלנטואקסיאלי הינו האודונטואיד עם מערכת הליגמנטים שאחוזה בו וכאשר האחד תלוי בשלמותו של מישנהו. שברים מסוג אלונזו 2,3 עלולים להסתיים באי יציבות של המיקטע האטלנטואקסיאלי. קיבוע של מיקטע זה הינו במיקרים הבאים :
טראומה לדנס או לרצועות שאוחזות בו, דלקת פרקים עם מעורבות של הדנס והרס הדרגתי שלו, תת- פריקה סיבובית ומיקרים שונים של דיספלזיה בדנס עם אי יציבות. השיטה המועדפת לקיבוע הינה זאת המאפשרת שיחזור אופטימלי, השגת יציבות טובה ויכולת להפעלה מוקדמת. במחקר טופלו 11 חולים בשיטה של קיבוע המפרק בין צ1 ל צ2 ע"י בורג אחורי טרנס ארטיקולרי עם תוספת של שתלי עצם בצדדים. התוצאות הדגימו שחזור טוב של השברים עם יציבות מיידית טובה, לא נצפו סיבוכים מסוג של חסרים נוירולוגיים ולאחר 6 חדשים 10 חולים השיגו % 70 מטווח התנועה הסיבובית ולא חשו כל מוגבלות תיפקודית תוצאה מצוינת!

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה