איל שלום,

ילד שחוסן ב VARILRIX ובמהלך החיסון חלק מהחומר נשפך ובמזרק נשארה כמות של 0.1 CC. בגלל הספק ולאחר בירור עם תועמלנית החברה נאמר לי שאפשר לחסן שוב כעבור 6 שבועות. לא ביצעתי חיסון נוסף כי אין חומר כתוב/או הנחיה ברורה בענין. אני מחכה לתשובתך לאחר בדיקה עם החברה. בנוסף הייתי מבקשת לדעת כמה זמן לאחר החיסון צריך לחכות לביצוע בדיקת דם לרמת נוגדנים.
תודה מקרב לב,
יוכי

יוכי שלום,
לאחר בירורים רבים קיבלתי תשובה ממנהל המוצר ב GSK של VARILRIX (חיסון לוריצלה אבעבועות רוח). המלצת החברה בנוגע למנת חיסון, מסוג כלשהו כולל DTP או חיסון אחר, אשר היתה במינון פחות מהסטנדרטי או שניתנה בדרך לא סטנדרטית היא להתעלם מחיסון זה והמטופל צריך לקבל את החיסון בהתאם לגילו. המלצה זו לקוחה מתוך ה- American Academy of Pediatrics , 2000. המקור המלא לתשובה זו כפי שצוטטה ע”י מנהל המוצר לקוח מתוך:
2000 Red Book: Report of the Committee on Infectious Disease; 25th ed. Elk Grove Village; 2000;28

כמו כן נמסר לי כי קיימת פונקציה במשרד הבריאות אשר מתעסקת בנושא חיסונים וניתן לקבל גם מהם תשובה בנושא.

לגבי שאלתך בנוגע לנוגדנים הרי שאין בידי די מידע ולכן הייתי פועל בהמלצות החברה בנושא זה.
מקווה שעניתי על שאלתך,
בכל מקרה בכל מידע חדש אחזור אליך בהקדם,
אייל

שלום אייל,
1. הייתי רוצה לדעת מהו ההבדל בין הפרין לקלקסן.
2.oxycodone , morphin מה ההבדל ביניהם מבחינת השפעה, טווח השפעה, תופעות לוואי, למי ניתן כל אחד מהם?
תודה ציפי

ציפי שלום,
לשאלתך הראשונה ההבדל בין OXYCODONE ל MORPHINE הוא בעיקר בפוטנציה האנלגטית. שתי התרופות שייכות למשככי הכאבים הנרקוטים כאשר OXYCODONE הינה כנגזרת של אופיאטים. לתרופה יעילות ופרופיל תופעות לוואי דומה לזה של מורפין. יש הטוענים כאשר התרופות ניתנות במתן פומי, OXYCODONE הינה תרופה פוטנטית יותר. 10 מ”ג של OXYCODONE במתן פומי שווה לכ- 20 מ”ג מורפין במתן פומי. צפי לפגוש תופעות לוואי דומות לאלו של מורפין כמו: עצירות, בחילות והקאות בשלבים הראשונים ובמינון יתר דיכוי נשימתי. שיעור ההתמכרות לתרופה לאנשים שאינם סובלים מכאב דומה.

לשאלתך השניה: קיימים מספר הבדלים עיקרים בין הפרין רגיל להפרין בעל משקל מולקולרי נמוך כמו קלקסאן. ההבדל הראשון הינו בגודל המולקלה. כאשר הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך קטן יותר בגודל. יש גם שוני במנגנון הפעולה למרות ששתי התרופות הינן תרופות המשמות כאנטי-קואגולנטים בגלל ההבדלים בגודל המולקולה הן פועלות במנגנון יותר ספציפי אשר נראה כי הינו גורם דימומים בשיעור נמוך יותר. בד בבד התרופות הן בעלות יעילות דומה ופרופיל תופעות לוואי ובטיחות כשל הפרין רגיל במניעה של ארועים תרומבו-אמבולים. לעומת זאת בניתוחים אורתופדים וסיבוכים של פקקת ורידית הפרינים בעלי משקל מולקולרי נמוך הוכחו יעלים יותר. כמו כן הם בעלי משך פעילות ארוך יותר, עובדה אשר מאפשרת מתן פעם אחת או פעמים ביום בניגוד להפרין רגיל אשר ינתן כטיפול בעירוי מתמשך וכמניעת ארועי פקקת פעמים עד שלוש פעמים ביום. כמו כן אין צורך לנטר הפרינים בעלי משקל מולקולרי נמוך כאשר הם ניתנים כטיפול, זאת להבדיל מהפרין רגיל אשר מצריך בדיקת aPTT. מעבר לכך ישנם עוד מספר הבדלים פחות מהותיים. בכל מקרה אם ברצונך מידע יותר ספציפי מעבר לתשובה זו אשמח לענות לך.
אייל שורצברג
התשובה ניתנה מתוך BNF 42 edition אוקטובר 2001

אייל שלום,
אשה ששוחררה מבית חולים עם “פיק ליין” לאחר “אנדוקרדיטיס”. מהו אופן הטיפול ב”פיק ליין”?
תודה מקרב לב,
יוכי

יוכי שלום,
מצטער על העיכוב לתשובה להלן מספר מקורות המאזכרים טיפול ואחזקה של PICC line באופן כללי ולאו דווקא לגבי היסטוריה של אנדוקרדיטיס. כפי שאת רואה קיימות גישות רבות ומומלץ לקרוא הן את התקצירים לקבלת רושם כללי ולאחר מכן להכנס לכתבות המלאות בכתובות האינטרנט המצורפות בסוף כל תקציר של מאמר. בכל מקרה אם ישנם בעיות כלשהן אשמח לעזור.
תודה על הסבלנות אייל.
HICPAC. Guideline for Prevention of Intravascular Device-Related Infections. American Journal of Infection Control 1996;24:262-293.

Appendix A: Summary of recommended frequency of replacement of intravascular devices, catheter-site dressings, administration sites, and parenteral fluids

ראו טבלה בכתובת הנ”ל
https://www.e-med.co.il/presentations/device.htm

* Includes nontunneled catheters, tunneled catheters, and totally implanted devices.

למידע נוסף הקליקו על הקישור הראשון שבסוף המאמר

Maintaining the line
Very little consensus exists about standards for PICC dressing changes and flushing—not enough well-designed nursing studies have been done to establish uniform guidelines. The best advice is to follow your institution’s protocols.
 Dressing changes. We initially change the dressing 24 hours after insertion, then once every 7 days (or as needed if the dressing is soiled or no longer intact). Using sterile technique, we prepare the site with isopropyl alcohol, followed by povidone-iodine. Then we allow the skin to dry passively, apply sterile adhesive strips to secure the catheter, and cover the insertion site and the external portion of the catheter up to the hub with a transparent occlusive dressing. Always keep the external catheter portion under a dressing to maintain sterility.
To prevent tugging on the catheter, you can loop the PICC loosely under the dressing. Remember, a secure dressing is essential to prevent catheter migration.
 Cap changes. We change caps every 3 to 7 days, depending on frequency of use. For patient safety, use only luer-lock connections on any central line. (Some institutions routinely apply T connectors or extension sets to PICCs to reduce the tension on the catheter during flushing and I.V. tubing connection.)
 Flushing. With open-ended catheters, we flush with 3 ml of 10 units/ml heparin solution after each intermittent use. (Blood aspiration requires an additional flush, as I’ll discuss in a moment.) If the catheter isn’t in use, we flush it every 12 hours. To make things easier for the staff, you may want to use the same dilution and volume of heparin to flush all VADs.
As for closed-ended catheters, we flush with 5 ml of 0.9% sodium chloride solution as recommended by the manufacturer. Because the end closes automatically when the catheter isn’t in use, routine heparinization isn’t necessary. Flush after each intermittent use or once a week if the catheter is idle.
Selected references
Baranowski, L.: “Central Venous Access Devices: Current Technologies, Uses, and Management Strategies,” Journal of Intravenous Nursing. 16(3):167-194, May/June 1993.
Goodwin, M., and Carlson, I.: “The Peripherally Inserted Central Catheter: A Retrospective Look at Three Years of Insertions,” Journal of Intravenous Nursing. 16(2):92-103, March/April 1993.
Greene, L., and Gerlach, C.: “Central Lines Have Moved Out,” RN. 57(5):26-30, May 1994.
Meares, C.: “PICC and MLC Lines: Options Worth Exploring,” Nursing92. 22(10):52-55, October 1992.

לכתבה המלאה בנושא הקליקו על הקישור השני שבסוף המאמר

כתבה על פרוצדורות ניתן למצוא בקישור שלהלן
http://www.mc.vanderbilt.edu/radiology/clinical/picccaremaint.html#15

שלום אייל
לאחרונה שווק התכשיר STI571==glivec=gleevec
לטפול בלויקמיה מיאלואידית כרונית
נמצא כי התרופה יעילה גם בגידולים במערכת העכול כמו גדול של תאי סטרומה.
ברצוני לשאול האם ידוע על עבודה כלשהיא, אולי נסיונית, לטפול בתרופה זו בגדול כמו קרצינואיד ממאיר שאינו מפריש. אודה לך אם תמצא עבורי תשובה.
ד”ר י.

ד”ר י. שלום, בחיפוש שערכתי ברשת ובמאגרי מידע אחרים בנוגע לתכשיר Gleevec ושימוש ב non-secreting carcinoid tumors ושימוש בתכשיר שלא להתווית ב CML או גידולים של תאי סטרומה במערכת העיכול, הצלחתי למצוא 3 ניסויים קליניים שנערכים בימים אלו במספר מרכזים בארה”ב כאשר החוקרים מנסים להוכיח את יעילות התכשיר בסרטן מוסג גליומה ומנינגיומה. למכתב זה מצורף מידע על שלושת המחקרים וכתובת להתקשרות. מקווה שאלו הם סוגי סרטן שבהם הינך מתענינית. אם את זקוקה למידע נוסף או סוגים אחרים של סרטן אנא כתבי לי.

להלן שתי כתובות של הניסויים הקלינים אותם ציינתי וסג הגידול עליו נעשה השימוש בתרופה:

Treatment Name: Phase I/II Trial of STI-571 (Gleevec) in Patients With Recurrent Malignant Gliomas Phase: Phase 1/2 Treatment ID#: 810 Age Group: Adults Only 1 Tumor Types: Anaplastic Astrocytoma
Glioblastoma Multiforme
Meningioma
Oligodendroglioma High Grade
Contact: Howard Fine MD
National Cancer Institute and National Institute of neurologic Disorder and Stroke
Building 10, RM 12S245
Bethesda, MD 20892 USA
Phone: 301-402-6298
Fax: (301)480-2246
E-mail: hfine@mail.nih.gov
Website: www-dcs.nci.nih.gov/trials

Treatment Name: Phase I/II Trial of STI571 (Gleevec) (NSC 716051) in Patients with Recurrent Malignant Gliomas Phase: Phase 1/2 Treatment ID#: 801 NABTC 99-08
Tumor Types: Anaplastic Astrocytoma
Glioblastoma Multiforme
Gliosarcoma
Meningioma
Oligodendroglioma High Grade
Contact: Mark Wargo BSN
Unversity of Pittsburgh Cancer Institute
3600 Forbes Avenue
Iroquois Building, Suite 200
Pittsburgh, PA 15213 USA
Phone: 412-647-5369
Fax: 412-647-6468
E-mail: wargomj@msx.upmc.edu
Website: www.neurosurgery.pitt.edu/braintumor/index.html

Are there any drug interactions between NSAID and Anti HIV drugs?
Are the NSAID contraindicated in anti HIV treated patients (focus on Retrivir)?
Thanks,
Dr E. B.

ד”ר א שלום,
קודם אתחיל ואומר כי לא מצאתי תכשיר בשם Retrivir האם הכוונה ל Retrovir ,Zadivudine?
ערכתי חיפוש לגבי תופעות לוואי/התוויות נגד והתנגשויות בין תרופתיות כאשר נותנים NSAIDs יחד עם תרופות אנטי-וירליות בכלל וב HIV. התרופות האנטי וירליות שנבדקה עבורן האפשרות לאינטרקציה היו: Abacavir, Aciclovir, Famiciclovir, Amprenavir, Diadenosine, Efavirenz, Ganciclovir, Indinavir, Lamivudine, Nelfinavir, Nevirapine, Ritonavir, Saquinavir, Stavudine, Valciclovir, Zalcitabine & Zidovudine.

להלן האינטרקציות המשמעותיות שאותן הצלחתי למצוא בחיפוש ב BNF 42nd Edition September
2001: קיים חשש להגברת טוקסיסיות המטולוגית בשימוש מקביל של NSAIDs עם Zidovudine ולכן עדיף להמנע משימוש משותף או לנטר מקרוב את החולה. כמו כן שימוש במקביל של PIROXICAM (פלדן) יחד עם Ritonavir מעלה את ריכוז Piroxicam בפלסמה ועלול להביא לרעילות. אי לכך יש להמנע משימוש במקביל של שני התכשירים. כמו כן ייתכן וריכוזם של NSAIDs אחרים יעלה כתוצאה משימוש במקביל ל Ritonavir. בכל מקרה מומלץ לקרוא תמיד את העלון לרופא של התרופות האנטי-וירליות או NSAIDs שם צריכות להיות מפורטות התנגשויות בין תרופותיות והתוויות נגד.

מקווה שעניתי על שאלתך,

איל שורצברג
רוקח קליני.

הקישור הראשון בנושא:

הקישור השני בנושא: