במחקר של FAA) Federal Aviation Administration) משנת 2000 אשר חקרו 1132 מקרים של בעיה רפואית בטיסות בשנים 1997-1996, נמצא יחס של 13 מקרים רפואיים בטיסה ליום. המקרים שנחקרו היו חשובים דיים לערב תמיכה רפואית של צוות קרקע. השכיחות של מקרים רפואיים בעת טיסות בינלאומיות הוא 1 לכל 14000 נוסעים.
כמה נתונים ברפואה תעופתית:
1) גובה תא הנוסעים הוא 1500 עד 2500 מטר או ביחידת רגל 5000 עד 8000 מעל פני הים. לחץ חלקי של חמצן יורד מ-95 מ"מ כספית ל-56 מ"מ כספית. בגלל צורת עקומת הסטורצית חמצן להמוגלובין הירידה בלחץ החלקי של החמצן מתבטאת בירידה של 4% בסטורציה בלבד. אבל לחולים הנמצאים בגובה קרקע בסטורציה מופחתת יחסית, הירידה בלחץ החלקי של החמצן בעת טיסה יכולה להתבטא בדסטורציה משמעותתית יותר.
2) עם העליה לגובה, הגזים והנוזלים מתפשטים לפי חוק בואיל. בגובה 1500 מטר על פני הים יש התפשטות של 30% בנפחים. חולה אשר עבר לא מזמן ניתוח, יכול לסבול ממתח באזור הצלקת
(dehiscence) שלא נסגרה סופית. אותו חוק של התפשטות גזים מיושם על מתקנים רפואיים (כגון טובוס, קטטרים, וכו'). הזלפת נוזל במקום אויר לבלוניות יכול לפתור את הבעיה.
3) קיים יובש יחסי בתא בנוסעים שיכול לעורר תגובה בחולים עם ריגוש יתר סימפוני או המרכיבים עדשות מגע.
4) יש דיווחים בספרות הרפואית על הגברת זיהומים בעת טיסה.
כשרות נוסעים לטיסה:
לא כל חולה מודע לסיכון בטיסה בעקבות מחלתו. לפנינו טבלה על התוויות נגד טיסה קשורות למחלה.
מה יש לעזרת הרופא בעת טיסה כאשר מתנדב לעזור לנוסע במצוקה?
טבלה 3 מציגה את תוכן התיק רופא שיש (או אמור להיות) בכל מטוס.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!