VTE=venous thromboembolism

יעילות ובטיחות Dabigatran (פרדקסה) בטיפול בתרומבואימבוליזם ורידי (NEJM)

תרופת ה- Dabigatran(פרדקסה), הניתנת במינון קבוע וללא צורך בניטור מעבדתי, עשויה להתאים גם לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי, כך לפי מחקר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine .

החוקרים ערכו שני מחקרים כפולי סמיות ואקראים בהם השווה הטיפול בפרדקסה במינון של 150 מ”ג פעמיים ביום עם warfarin (קומדין) או עם פלצבו, במטופלים עם תרומבואמבוליזם ורידי שסיימו לפחות 3 חודשי טיפול.

במחקר שבדק את שתי התרופות, פקקת ורידים הופיעה שוב אצל 26 מבין 1430 מטופלים שנטלו פרדקסה (1.8%) אל מול 18 מתוך 1426 מטופלים שקיבלו קומדין (1.3%). דימום חמור הופיע אצל 13 מטופלים מקבוצת הפרדקסה (0.9%) אל מול 25 בקבוצת הקומדין (1.8%). דימום חריף או בעל משמעות קלינית היה שכיח פחות בקבוצת הפרדקסה. תסמונת כלילית חריפה אירעה בקרב 13 מטופלים מקבוצת הפרדקסה (0.9%) מול 3 מטופלים בקבוצת הקומדין (0.2%).

במחקר שהשווה את התרופה לפלצבו, 3 מבין נוטלי התרופה (681, 0.4% ) סבלו מאירוע חוזר של תרומבואמבוליזם ורידי, לעומת 37 מתוך 662 מטופלים שקיבלו פלצבו (5.6%). דימום חריף הופעיה ב-2 מטופלים שנטלו פרדקסה (0.3%) ובאף לא אחד מהמטופלים שקיבל פלצבו.

דימום חמור או בעל משמעות קלינית הופיע ב-36 מבין המטופלים שנטלו פרדקסה, כ-5%, וב-12 מבין אלה שנטלו פלצבו, פחות מ-2%. תסמונת כלילית חריפה אירעה במטופל אחד שנטל פרדקסה ואחד שנטל פלצבו.

החוקרים מסכמים כי תרופת ה- Dabigatran, פרדקסה, היתה יעילה בטיפול נמשך בתרומבואמבוליזם ורידי עם סיכון נמוך יותר לדימומים חמורים או בעלי משמעות קלינית, מאשר קומדין, אך עם סיכון גבוה יותר לדימומים בהשוואה לפלצבו.

N Engl J Med 2013; 368:709-718

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה