בריאות הציבור-קידום בריאות

הערכת התוצאות הנוירו-התפתחותיות בתינוקות עם מדד אפגר אפס לאחר עשר דקות (Archives of Disease in Childhood) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

עדויות חדשות תומכות בדיווחים קודמים לפיהם התוצאות הנוירו-התפתחותיות ביילודים עם מדד אפגר אפס לאחר עשר דקות אינן בהכרח גרועות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition. עם זאת, כל היילודים במחקר הנוכחי עם פעימת לב עצמונית ראשונה רק לאחר 20 דקות הלכו לעולמם או סבלו ממוגבלות חמורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד אפגר אפס לאחר עשר דקות הינו גורם מנבא משמעותי של תמותה ותחלואה בתינוקות. עם זאת, מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה שיפור בתוצאות בקרב יילודים אלו ומטרת הסקירה הנוכחית הייתה לבחון את שיעורי התמותה והתוצאות הנוירו-התפתחותיות ביילודים מיפן עם מדד אפגר אפס לאחר 10 דקות.

המחקר התצפיתי כלל 28 מבין 768 יילודים שהיו רשומים במאגר Baby Cooling Registry of Japan בין השנים 2012-2016, אשר נולדו לאחר למעלה מ-34 שבועות היריון, עם מדד אפגר אפס לאחר 10 דקות, אשר השלימו היפותרמיה תרפויטית. החוקרים בחנו את הזמן עד לזיהוי פעימת לב ראשונה בתינוקות עם התוצאות הנוירו-התפתחותיות והתמותה.

החוקרים מדווחים כי 9 מבין 28 יילודים (32%) הלכו לעולמם לפני גיל 18 חודשים; 16 יילודים (57%) שרדו, אך עם מוגבלות חמורה ו-3 יילודים (11%) שרדו ללא מוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה.

בנקודת הזמן של 20 דקות לאחר הלידה לא זוהתה פעימת לב ראשונה ב-14 מבין 27 תינוקות  (52%) , 13 מהם הלכו לעולמם או סבלו ממוגבלות חמורה, כאשר תינוק אחד, בו תועדה פעימת לב ראשונה בדיוק 20 דקות לאחר הלידה, שרד ללא מוגבלות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי התוצאות הנוירו-התפתחותיות בקרב יילודים עם מדד אפגר אפס לאחר 10 דקות אינן בהכרח גרועות. מנגד, העדר פעימת לב ראשונה לאחר 20 דקות מהלידה לווה בסיכון מוגבר לתמותה או מוגבלות חמורה.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2020;105:64-68

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

ההנחיות הקיימות היום ב-NRP מגדירות זמן של 10 דקות ללא תגובה להחייאה, כמצב אשר מתאים שלא להמשיך את ההחייאה. יתכן וחלק מן הניאונטולוגים יראו במחקר זה ככזה המערער את הקביעה הנ”ל. במחקר זה חלק מהילודים שקיבלו ציון של אפגר 0 בגיל 10 דקות (דומה לקריטריון שאינם מגיבים למאמצי ההחייאה במשך 10 דקות), שרדו, אמנם רובם עם מגבלות קשות. אולם היתה קבוצה שמהווה 11% מן הילודים הללו ששרדו ללא מוגבלות בדרגה חמורה או בינונית. על כל אחד מאיתנו ומן המשפחות לחשוב האם סיכוי זה (של 11%) שווה את המאמץ להחיות ילודים אלה. מאידך, 57% מהילודים ששרדו לאורך זמן יוותרו עם מוגבלות קשה.

התצפית שבאה לעזרנו בקבלת ההחלטה היא זו שילודים שלא הגיבו למאמצי ההחייאה במשך 20 דקות, הפרוגנוזה שלהם, ללא יוצא מן הכלל היתה גרועה. עלינו להחליט האם ממצאים אלה תומכים בשינוי ההחלטה שלהמשיך במאמצי ההחייאה במשך 20 דקות לעומת 10 דקות ללא תגובה כפי שמקובל עתה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה